לפני כמה שבועות קמתי באחד הבקרים והרגשתי דחף עצום.
לא הבנתי מאיפה זה בא ולמה תחושת הבטן שלי אומרת שעלי ללכת עם זה.
במהלך אותו היום דיברתי עם אדם שהכרתי ואני מאוד מעריך כאדם וגם כאושייה ידידותית ודתית והעלתי את הסוגיה בפניו.
התגובה הייתה "תלך עם ההרגשות שלך, זה לא יכול להיות רע"...
כל אותו היום עלו בזכרוני תמונות ישנות, של גיל 13 וטיפה לפני.
למדתי לבר מצווה אצל רב בבית כנסת שסבתי הייתה מתפללת בו.
"יש בך משהו מנצר משפחה רבנית" היה אומר לי הרב המלומד.
אני הייתי רק מושך בכתפיי ולא מבין מה הוא רוצה ממני.
לימוד הנחת התפילין, התפילות והמנהגים היה חדש לי.
בבית חגגנו את כל החגים היהודיים כמו כולם אבל לא הקפדנו על שבת.
אני היה עובד בשבתות ובימי כיפור, מסתגר במטבח ואוכל בשקט לא מפריע לבני הבית שהיו נתונים
בצום ובתפילה, היה יוצא למרפסת, מגיף את התריסים ומעשן לו להנהתו...
הכל היה נעשה בשקט, רק הוא ואלוהיו לא מפריע ולא רוצה שיפריעו לו.
אבל נחזור לדחף...
קמתי באותו הבוקר והרגשתי שאני רוצה מאוד להניח תפילין.
לא יודע למה, לא יכול להסביר את המחשבה או את הצורך, אבל כך חשתי.
אחרי הנחת התפילין קיפלתי הכל והחזרתי למקום, הפעם מקום קרוב ונגיש מאוד כדשי שאוכל לעשות זאת כל בוקר.
אני יכול להעיד על עצמי שמעולם לא הרגשתי הרגשה נעלה וגבוה יותר מאותו היום.
שום סיפוק גופני לא נתן לי את ההרגשה הזו קודם, גם לא סקס.
באחד השיעורים עם הרב, הוא שאל אותי שאלה.
האם תניח כל בוקר תפילין או תניח אותם בארון כמו הרוב?
אני אניח כל בוקר הבטחתי לו, הוא רק חייך חיוך של "כן...בסדר...אין לי ספק".
המשכתי במצווה במשך שנה שלמה עד גיל 14, שם החלו להתרוצץ ההורמונים בגופי
ואת התפילין הנחתי באמת בארון, גבוה מאוד.
חצי שעה בבוקר של התנקות נפשית, חיבור לערוץ הראשי של נשמתי יחד עם בורא עולם.
בסיום אני מקדיש דקה ומבקש תפילה אישית, כזו שלא כתובה בשום ספר תפילות, משהו שאני מבקש
שיתקיים עבורי ועבור משפחתי ומשם הולך לכולם. מתחיל במיקרו ומסיים במאקרו.
זו ההרגשה שלי כל בוקר מאז אותו היום.
כאילו שהיום מתחיל מניקיון, לא רק מגילוח ומקלחת, אלא מניקיון נפשי.
הלחץ מופחת, המחשבות מסתדרות בראש ממש כמו השורות במשחק ה"טטריס"
ולא רצות אנה ואנה כמו משחק הכדור המנפץ בלוקים וקופץ מבלוק אחד למשנהו באי סדר.
היום שלי מתחיל בשלווה, שלווה רוחנית ונפשית ומה אגיד? זה פשוט עושה לי טוב.
אני לא מוכן לוותר על שאר הדברים שאני עושה, אבל לבטח זה משהו שמוסיף לי רק טוב כל בוקר.
לגברים שביננו, ממליץ על זה לכל מי שרוצה להתחיל את היום שלו בניחותא ובשקט ולא רק בעזרת כוס קפה ומאפה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
