הבוקר ראיתי את הכתבה הזו.
הסרטון בכתבה לוקח אותנו 5,000 שנה לאחור ומראה את האבולוציה של גוף האישה מאז ועד היום.
מנקודת מבטי, התקופה הכי גרועה הייתה שנות ה-90.
נשים שדופות בתקופה שכולם סגדו לרזון המכער את גוף האישה.
מבחינתי, גוף האישה הוא אחד הדברים הכי יפים, אישה לא צריכה להיות יפיפייה ובעלת גוף מושלם
למרות שזה הדבר הראשון שרואים, יש הרבה מעבר לזה.
היום, ביום האישה 2015, הגיע הזמן שנבין שמידות ב"מתאים לי" לא עושות רע לגוף האישה.
אני רואה הרבה מאוד נשים ביום יום.
במקום העבודה שלי ובסביבתי הקרובה יש המון נשים.
הרבה מאותן נשים רוצות להיות בדיאטה קבועה וארוחת הצהריים שלהן מורכבת מסלט או בשר רזה או ארוחה טבעונית
ובלבד שלא תמצא פחמימה הכי קטנה על הצלחת שלהן.
אני מעריך נשים מטופחות היודעות להשתמש בגופן ולהציגו לראווה אבל בטוב טעם.
יש כאלו הלובשות חולצת בטן או ג'ינס נמוך שהבת שלהן לא הייתה לובשת והכל ובלבד שהן יראו טוב.
נכון שכל אישה רוצה להראות הכי טוב שאפשר אבל צריך להתאים את הלבוש לגיל, לגוף ולזמן.
לראות נשים מבוגרות במקומות בילוי או אפילו במרכזי קניות, לבושות טייץ צמוד המבליט את משמניהן
לא מחמיאים לאישה. לפעמים נראה כי אותה אישה לא הסתכלה במראה לפני שהיא יצאה מביתה.
אולי ה"נזק" הכי גדול לטעמי שנשים עושות לגופן הוא כל עניין הניתוחים הפלסטיים וה"שיפוצים"
כמו הזרקת בוטוקס, מתיחות עור, שאיבת שומן ועוד.
אני חושב שאם ניתוח פלסטי הוא לא מחוייב המציאות כמו אחרי תאונה או מום מולד וכדומה, לא צריך לחתוך
בבשר החי. ניתוח צריך להעשות כמעשה רפואי חשוב ומציל חיים.
הגדלת חזה, שיפוץ אף , עיבוי שפתיים הם לא מקרים מחוייבי המציאות ומועדו לתת מעטפת אחרת לאותה אישה.
יש נשים החושבות שהגדלת חזה משפרת את הביטחון האישי שלהן במראה ומכאן ללבוש, להליכה ולרושם הראשוני
החיצוני שאותה אישה מקרינה.
כגבר, אני מוצא עניין באישה כאדם קודם כל. חוכמה, הומור, חיוך וקריצה יחד עם נועם הליכות, צניעות ונימוס
שווים יותר בעיניי מאשר איש העם חזה מוגדל סיליקוני או מיני מגרה.
אני רואה באישה אדם קודם כל.
עריכה 9.3.2015 - יום אחרי פרסום הפוסט והנה ב-YNET יש את הכתבה הזו. כדאי לקרוא כמה מסוכן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
