אילו לא היו בחירות
ולא היו מבזבזים כספי ציבור
דיינו
אילו היו מבזבזים כספי ציבור
והיו נבחרים אלו "שרצו להבחר"
דיינו
אילו היו נבחרים אלו "שרצו להבחר"
ולא היה נבחר ה"הוא הישן"
דיינו
אילו היה נבחר ה"הוא הישן"
ולא היו מלכלכים עליו
דיינו
אילו היו מלכלכים עליו
ולא מלכלכים גם על אישתו
דיינו
אילו היו מלכלכים על אישתו
ולא מוצאים שעיר לעזאזל
דיינו
אילו היו מוצאים שעיר לעזאזל
ולא מאשימים גם ערבים
דיינו
אילו היו מאשימים רק ערבים
ולא את כל השמאלנים
דיינו
אילו היו מאשימים את כל השמאלנים
ולא נטפלים רק לדרומיים
דיינו
אילו היו נטפלים רק לדרומיים
ולא היו מעלים את המחירים
דיינו
אילו היו מעלים את המחירים
ולא מפטרים את העובדים (מכי"ל או מכל מקום אחר)
דיינו
על אחת כמה וכמה טובה ומכופלת השמחה של אוהבי הימין.
גם בזבזו כספי ציבור,
גם לא נבחרו אלו "שרצו להבחר",
גם נבחר אותו ה"הוא הישן",
גם לכלכו על כולם,
גם האשימו ערבים ושמאלנים,
גם נטפלו לדרומיים,
גם יעלו מחירים,
וגם יפטרו עובדים.
דיי דיינו...
דיי דיינו, זה מה שאמרתי לזוגתי בשבוע האחרון אחרי שהשולחן במטבח התמלא בדפים.
דפים מודפסים של מתכונים למאכלים, קינוחים ולחמניות לפסח,
דפים בכתב יד עם רשימות על גבי רשימות לקניות,
דפים בכתב יד על מטלות (תנקה את התנור, המקרר והאמבטיות...ועוד ועוד כיד הדימיון הטובה)
דפים כתובים בכתב יד ומסומנים כ"עשוי" כמו חלונות, וילונות ותיקוני צבע...
ואני בסה"כ רוצה משהו פשוט, שולחן מכובד וסטנדרטי, בקבוק יין, מצות אוכל טעים, קצת ניקיון, לא יותר מדי.
אווירת חג אבל לא עם בת זוג עייפה ואני עם גב כואב.
מה רציתי? דיינו!!!
(זה לא פוסט של חג שמח, זה יבוא בזמן הנכון...)