אדם נולד בבית חולים שלא הוא בוחר להיוולד בו.
משם נלקח לבית הוריו, שם הוא חי עד לבגרותו.
גם זה בית שלא הוא בחר לחיות בו אלא מישהו אחר בחר עבורו.
הוא גדל עוזב את בית הוריו ובוחר את ביתו, גם כאן לא תמיד הבחירה היא שלו.
יש להתחשב ברצונות של בת הזוג, בסכום הכסף העומד לרשותו, מצב משפחתי, מקום עבודה וכו'.
וכשהוא מגיע לגיל זקנה ואינו יכול לתפקד יש פעמים שבני המשפחה בוחרים עבורו מוסד סיעודי,
"בית גיל הזהב" או מגורים אצל אחד הילדים.
גם כאן הבחירה היא לא תמיד שלו.
כולנו חושבים שכל הבחירות בחיים הן רציונליות ונכונות כשבפועל, רוב הבחירות נעשות מהצד האמוציונלי יותר.
ואני בסה"כ רציתי שהיא תבוא אלינו הבייתה, להקל עליה, אבל היא לא רוצה.
רוצה להשאר בביתה שלה, להרגיש עצמאות ולא חשוב כמה עוד נותר לה לחיות...
הערה:
כמו שכתבתי בפוסט האחרון, עוברת עלי תקופה מאוד קשה.
הכתיבה המועטה כאן מצליחה להשכיח ממני קצת ממה שקורה.
גם בפוסט הזה אינני מאפשר תגובות.
אני יודע שיהיה לי קשה להגיב עליהן ולכן עמכם הסליחה.
עם הזמן אולי אצליח לשחרר כמה מילים שאני כרגע לא מסוגל לחשוב עליהן או להעלות אותן על בדל שפתיי.
תודה לכולכם על ההבנה.
KeyMan
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
