הפוסט הזה הולך לחשוף הרבה שכבות בדמות שלי כאן...תחזיקו חזק.
המילים כאן נכתבו ונמחקו וחוזר חלילה במשך ימים רבים, כתיבה ומחיקה רצון לפרסם ורצון להשאר שם בצללים.
אבל לאחר מחשבה עמוקה, החלטתי להשאיר כמה דברים עדיין עמוק בקיטבג ולספר קצת עלך עצמי, העצמי הלא מוכר כאן.
חודש יולי, הפוסט הזה יהיה עוד מאורע בחיי שקורא דווקא בחודש הזה.
(אולי במסגרת השנה השביעית שלי כאן...)
מאורעות בחודש יולי עוברים כחוט השני בהרבה מאוד שנים בחיי.
חלקם של האירועים שמחים, חלקם פחות, בחלקם אני מאוד גאה,
חלקם לא אוכל לספר לעולם ויש כמה שהייתי מעדיף לשכוח בכלל כי לשנות את מה שקרה לא ניתן.
את חיי הבוגרים כתלמיד תיכון בבאר שבע התחלתי עם המעבר לעיר ב-7.7.77
יופי של תאריך, מלא שביעיות כמו באר שבע, ובכלל שבע הוא מספר מיוחד באמונה היהודית וכנראה שגם אצלי.
את החברה הרצינית הראשונה שלי הכרתי בחופש הגדול בחודש יולי.
הייתי בן 17 והיא בת 16 וגם בשמה יש שבע...והייתי ברקיע השביעי.
מכאן נקפוץ קדימה הרבה שנים (אמרתי שאני לא יכול לספר את הכל)
יש לי שני בנים, לכל מי שחשב אחרת, או ניחש אחרת אז הנה...שניים, מלח הארץ טובים ממני שבעתיים.
האחד, הבכור מ"פ בדרגת רס"ן, היה מ"מ ב"עופרת יצוקה", מהנדס מכונות, גאון, טפו טפו חמסה חמסה.
השני, קצין מבצעים של חטיבת שריון, רצה להיות מ"פ אבל ביולי שעבר אחרי שעבר את "צוק איתן" שנה לפני,
החליט שהוא חייב מנוחה לנפש, נפש שראתה חברים מתים, איברים תלושים ומראות מחרידים והחליט לפרוש לעת עתה.
בחודש יולי 1999, לפני 17 שנים התחלתי לעבוד במקום העבודה הנוכחי שלי.
אז לכל מי ששאל את עצמו אי פעם, אני עובד בחברת אינטל, במפעל בקרית גת.
ואחרי 17 שנים החלטתי שזהו מספיק לי, במסגרת תוכנית הקיצוצים העולמית באינטל,
קיבלתי את האפשרות לעזוב את קרנות המזבח הקדוש של ההייטק הישראלי ולחפש מקום אחר.
בסוף חודש יולי אסיים את התפקיד האחרון שלי שם.
על אינטל יבוא פוסט נפרד, ארוך וכואב, לא ההייטק שאתם רוצים לשמוע, או יותר נכון להגיד, לא כל הנוצץ זהב.
השנה הזו, חודש יולי חם אש גם בחיי המשפחה שלי, המשפחה הקטנה.
הבן הבכור התחתן עם בחירת ליבו, חברות של 7 שנים שהחלה בשלהי השירות הצבאי,
אהבה במדי זית מאובקים, המשיכה בלימודים באוניברסיטה והסתיימה בחופה וקידושין כדת משה וישראל לפני שבוע.
הבן הצעיר יותר התקבל ללימודים באוניברסיטה בארה"ב וביום שבת האחרונה טס לארה"ב לארבע שנים
לממש את לימודי ההנדסה שבחר בהם. הוא מתמחה כתחביב באפייה ופטיסרי צרפתי ומוציא תחת ידיו דברים שהם מעשה אומנות
ממש הכוללים עיסוק בשוקולד, בצקים ומילואים מיוחדים בטעמים של מעדניות פריז בשאנז אליזה.
לדעתי ולדעת שפים צרפתיים שביקר אצלם בפריז והציעו לו שם עבודה, הוא בדרך להיות שף קונדיטור שעוד ישמעו עליו בעתיד.
עזיבת מקום העבודה שלי סוגרת את הפרק הזה של יולי החם תרתי משמע.
כל האירועים האלו המתמקדים בחודש אחד גורמים לערבוביה של רגשות שהמון שנים לא ידעתי כמותם.
חודש יולי הזה יזכר לעד כחודש שיפתח מקומות חדשים לכל אחד מאיתנו, מקומות יותר טובים וחיים אחרים.
כולי ציפיה מעורבת בחששות, גאווה, דאגה אבל אושר גדול וזה הדבר הכי חשוב בחיי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
