אני גר בבניין משותף, כמעט רב קומות.
חלק מהדירות מושכרות אבל רוב הדיירים הם בעלי הדירות ומתגוררים בהן.
כל אחד מהדיירים משלם כמובן מס ועד חודשי שהולך לתשלומים שונים.
כל אחד מהדיירים? כן...כמעט.
יש כאלו שחתמו על הוראת קבע.
ויש כאלו שמשלמים בינואר בשיקים דחויים כל חודש למשך כל השנה.
יש כאלו שלא מוכנים לשלם בשיקים, רוצים רק במזומן.
כסף מזומן הוא בעייתי שכן צריך להפקיד בבנק או להחזיק בביתו של גזבר הוועד
ואין ערבות על כך, כלומר מפני גניבה.
עד לפני שלוש שנים בערך, רק שמענו על דייר זה או אחר שלא משלם.
השאלה מה לעשות עם אותם הדיירים לא נתנה לנו מנוח כי כולם חייבים לשלם, אין הנחות או מבצעים
והכסף הזה משמש את תחזוקת הבניין של כולנו.
אחרי שראינו כי האגודה לתרבות הדיור לא בדיוק עוזרת לאכוף גביה ולוקח המון זמן
ומכתבי אזהרה וכו' הוחלט לעשות מעשה.
על לוח המודעות בלובי הודבקה רשימה של 5 חייבים שכללה שמות, מס' דירות והסכום שהם חייבים לוועד.
התייעצנו עם עו"ד שגר בבניין הסמוך על כך והוא אמר שמבחינה חוקית אין בעיה.
הרשימה פורסמה ואחרי כמה שעות כבר היו ויכוחים בין השכנים האם זה יאה לפרסם
את העניין בראש חוצות.
הרוב צידד בעניין הפרסום והיו מעטים שהתנגדו.
השכנים החייבים כמובן שהחלו לצעוק ולהגיד שיתבעו את הוועד ולמה מפרסמים את זה ועוד ועוד.
אבל, במהלך שלושה ימים, בשקט בשקט, כל החייבים שילמו את חובם לוועד והסיפור נשכח.
הבנו שצריך כנראה "לבייש" את האנשים כדי שישלמו את החוב החוקי.
במהלך שלוש השנים האלו היו עליות ומורדות והרשימות פורסמו מדי תקופה על דיירים החייבים מעל חודשיים.
בשבוע שעבר פורסמה שוב רשימה של 4 חייבים.
למי ששואל, כן, כמעט אותם שמות בכל הרשימות.
חייבים החל מ-500 שקלים ועד 1400 שקלים.
באחד מימי השבוע, כשהיה פחות חם אחה"צ, ירדתי לשטוף את הרכב.
בחצר שמעתי ילדים מדברים בקולי קולות על כך שהורים של ילד אחר חייבים 1000 שקלים לוועד.
הם התווכחו אם זה בסדר שלא משלמים חובות "כי זה כמו שלא משלמים בסופר ולוקחים מצרכים" אמר אחד.
השני אמר "אולי אין להם כסף לשלם?" והשלישי צעק שיש להם רכב חדש ובטח יש להם מלא כסף...
הדף עם שמות החייבים עדיין תלוי על כנו בלוח המודעות של הלובי.
תופעה רעה במיקרו של הבניין שבו אני גר המצביעה על המאקרו של המדינה כולה.
אם בעבר הצניעו לקיחת שוחד של אדם במשרה בכירה, גניבות ומעשים מגונים והתביישו בכך,
היום זה פשוט הפך לנורמה שכולם גונבים את הקופה הציבורית או קופות אחרות ואף אחד לא מתבייש יותר.
אין בושה, אין חרטה, אין משהו שיעצור את העניין.
הכל מתחיל בדברים הקטנים, בחינוך, בצניעות בנועם הליכות ונימוסים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
