אני קורא באחד האתרים המעניינים, מבחינתי, והוא נקרא "הפלוג" הבלוג הפרטי של טל שניידר.
אחד הדברים המכעיסים אותי לאחרונה הוא מהפכת הקורנפלקס.
בקצרה אגיד שוועדת העבודה והרווחה תאשר את רפורמת הקורנפלקס שמתירה לייבא מזון יבש לארץ כדי להוזיל מחירים.
מזון יבש אומר דגני בוקר וקורנפלקס לסוגיהם, וופלים, קרקים, פסטות וכו'.
תחרות היא דבר טוב וחשוב במיוחד לאנשים שאין להם.
במקום לשלם 25 שקלים על קופסת דגני בוקר, המחירים ירדו אולי בחצי ומשפחה תוכל לקנות מוצרים כאלו במחירים זולים
יותר ולאו דווקא מתוצרת הארץ.
מה שמפריע לי בכל הרפורמה הזו, בהתאם להסכם שהושג עם היצרנים בארץ הוא שבמקרים מסויימים, היצרנים בארץ
יורשו להשתמש במקרים מסויימים בחומרי גלם שפג תוקפם כדי לייצר את החטיפים, הפסטות או דגני הבוקר...
מישהו חושב על זה לפני שהוא נותן את ידו למעל???
כדי להוזיל את עלויות הייצור של המפעלים בארץ, באישור משרד הבריאות, יש למפעלים היתר להשתמש בחומרי גלם שפג תוקפם
אני כותב את זה פעמיים כדי לנסות ולהבין את הפשע שעומד לקרות כאן.
הרי תאריך פג תוקף על מוצר, מוטבע לאחר בדיקות יציבות שנערכות למוצר החל במוצרי מזון וכלה בתרופות.
אם חומרי הגלם כבר פג תוקפם, איזו משמעות יש לתאריך פג התוקף המוטבע על האריזה???
אם הייצרנים בארץ רוצים להוזיל את המחירים שיעבדו קשה, שיחפשו מקומות להתייעל, ולא בלפטר עובדים, מקומות שאפשר
לחסוך בהם, להוריד משכורות לבכירים, לייעל קווי יצור ועוד ועוד.
הלקוחות העיקריים של מוצרים כאלו מוזלים מחו"ל יהיו בעיקר האנשים שלא יכולים לרכוש מוצרים יקרים יותר ומפוקחים יותר.
אם נוסיף לזה את המוצרים שבהכרח לא יהיו בריאים יותר ואת חוסר ההקפדה על מוצרי גלם לייצור מזון שמקבלים אישור
להשתמש בהם גם אם הם לא טובים לבריאות הציבור, נקבל אוכלוסייה כנראה לא בריאה והכל בחסות ובאישור הרגולטור והמדינה!
ומילה אחרונה על פג תוקף.
גם אם יותרו לשימוש חומרים כמו סוכר ומלח או דברים "פשוטים" שפג תוקפם, אף אחד לא אומר שזה לא יפגע במועד מאוחר
יותר באוכלוסייה הצורכת את המוצרים המורכבים מהם. אסור להסכים לזה.
העמוד של הבלוג "הפלוג" עם יתר פירוט בנושא, נגיש בלינק הזה.
שווה לקרוא ולהבין שכולם נותנים יד לפגוע בציבור בכוונת תחילה והכל בשם הכסף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
