הפתרון הסופי, גטו, נאצים, מחנות ריכוז והשמדה.
אלו המילים הקשות ששמעתי מאז ילדותי בבית, דור שלישי לניצולי שואה.
בביתי היו "אנדרטאות חיות" בדמותן של סבתי זכרה לברכה ואימי שתבדל לחיים ארוכים.
הבכי החרישי בכל ימות השנה אותו בכי שהתגבר ביום השואה.
ה"ימח שמם" בכל פעם שמזכירים את המילים גרמניה, גרמנים, נאצים או היטלר, ממש כמו אותו הרעשן
בפורים כשמזכירים את המן האגגי בקריאת המגילה.
קיבלתי לינק להרצאה מפיו של הרב יוסף בן פורת בה הוא מדבר על השואה.
"איפה היה אלוקים?" שעה וחצי של הרצאה.
אני יכול להגיד בכנות שראיתי את ההרצאה באורך של שעה וחצי, כמה פעמים.
היה לי קשה לעכל את הנאמר שם ובטח לא להבין.
הלכתי לבדוק כל פרט מידע וכל ספר שהוזכר בהרצאה, עד שהייתי מוכן לשמוע הכל ברצף ללא הפרעות.
"מי הרג את היהודים?" שואל הרב יוסף בן פורת.
ובכן, הגרמנים בנו מודל שבו הם, הגרמנים, כמעט ולא באו במגע עם היהודים.
הוקמו יחידות מיוחדות שתפקידן היה להוביל את הקורבנות אל המשרפות, למייןאת הבגדים ורכושם הדל של היהודים
שהגיעו למחנות הריכוז, לנקות את התאים לוקלוט את האסירים החדשים. ניקוי תאי הגזים, לפני ואחרי, עקירתה שיניים מהגופות,
גזיזת השיער, הכנסה למשרפות היו חלק ממעשה זוועות.
אותם יהודים גויסו בהגיעם למחנה והושמדו מאוחר יותר בעזרת קורבנות אחרים שהחליפו אותם, כך נוצר למעשה
ניתוק בין הרוצח לקורבן והפיכתו של האחרון למסייע לרצח. הקמת היחידות האלו היה אחד המעשים הנוראיים
שעשו הגרמנים. הקורבן רוצח את עצמו. הקשר בין חיילי ה-אס.אס והגסטפו לקורבנות היה בעזרת ה"קאפו"
והוא היה האחראי. הכל תוכנן מראש.
רצח בכוונה תחילה.
גם מחנות ההשמדה הגדולים לא הוקמו בגרמניה. הגרמנים ניסו שלא ידבק בהם רבב, שלא יראו בגרמניה מה קורה.
הגרמנים מיקמו את מחנות ההשמדה הגדולים ב"חצר האחורית" שלהם, בפולין.
אבל בואו נלך קצת אחורה בזמן כשבני ישראל ירדו למצרים.
דר' נחום גולדמן כותב כי הגטו נוצר ע"י היהודים. הם שאפו להיות עצמאיים. הגטו הראשון בהיסטוריה הוקם ע"י
יעקב אבינו ובניו שירדו מצריימה ושם ביקשו את ארץ גושן רחוק מהמרכז ויותר בפריפריה שם יוכלו לחיות באמונתם
ולקיים את כל מנהגי הדת שלהם מבלי להפריע ולהיות מופרעים ע"י המצרים. כך היה תמיד בארצות המזרח והמערב,
היהודים חיו בקהילות סגורות שבהם בנו מקוואות, בתי כנסת, חנויות כשרות, תלמודי תורה ועוד.
איפה התחילו הצרות? כשבני ישראל החלו להתבולל עם המצרים.
באירופה של המאה ה-19 היהודים החלו לבקש שיוויון זכויות, אמנציפציה.
הרבנים התנגדו לעניין בטענה שכל מקום הוא ניכר עבור היהודים ואל להם להתבולל ולהתבלט.
במצרים החלה ההתבוללות וההתערות בחברה המצרית. בני ישראל נכנסו לכל המקומות החשובים והחזיקו
בתפקידים מה שהחל את השנאה כלפיהם ומכאן החשש להתרבות גדולה יותר של בני ישראל מה שהביא את
"כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" שהיה בעצם ניסיון לחסל את בני ישראל, את העם היהודי העתידי.
עם ישראל צריך להיות מובדל מכל העמים, ככתוב: "אתה בחרתנו מכל העמים". ההבדלה הזו היא בעצם כל מהות קיומו
של העם היהודי. להיות מורם, להיות שונה, להיות אחר.
ניסיון השמדת העם קרה במצרים וקרה אח"כ לאורך ההיסטוריה כל אימת שהיהודים התבוללו והתבלטו בין המקומיים.
זה קרה בבל, באשור, במצרים בספרד והלאה עד מלחמת העולם השנייה.
היהודים הגיעו מגלות בבל לספרד, עניים וחסרי כל. בספרד הוקמו מרכזי תורה והיהודים התקדמו ועלו ברמת חייהם
ותפשו מקומות מרכזיים בשלטון. זה היה "תור הזהב של יהדות ספרד". התבוללות היהודים ותפישתם של מקומות מרכזיים עוררו את
חמתם של הספרדים ואלו התלוננו בפני מלכי ספרד, איזבלה ופרדיננד ובתשעה באב 1942 גורשו היהודים מספרד.
חוקי נירנברג עוררו סערה גדולה וכונו חוקים אנטישמיים. הם קבעו בעצם מיהו אזרח גרמני לפי סטנדרטים מיוחדים.
הרב יוסף בן פורת רואה בחוקי נירנברג הצלה לעם היהודי. עצם חקיקת החוקים אמורה הייתה למנוע התבוללות,
למנוע את יחודו של העם היהודי, למנוע את הבקשה של שיוויון זכויות ולמנוע את ההתנשאות של היהודים.
האיסור על יהודי להתחתן עם גרמניה לא סותר את חוקי התורה, נהפוך הוא.
למרות שיהודים התבוללו כמה דורות בגרמניה, בסופו של דבר הם אולצו לענוד את הטלאי הצהוב.
"יהודי היית ויהודי תשאר גם אם יחלפו עשרות דורות", כך אמרו ליהודים שהתלוננו על כך שהם לא יהודים.
אז, איפה היה האלוקים?
הוא היה שם והוא נמצא בכל מקום.
"חזרות גנרליות" להשמדת העם היהודי קרו לא אחת והיהודים ניצלו אחרי הבנה ותענית שגזרו על עצמם.
הזכרתי שתיים מהחזרות, מצרים וספרד אבל יש גם את פרס.
אחשוורוש מלך על חצי עולם, 127 מדינות, נתן בידו של המן רישיון להרוג להשמיד ולאבד את כל היהודים.
אסתר שביקשה מהיהודים להתענות שלושה ימים הצליחה להפוך את הפור ומי שנתלה בסוף היה המן ו"כל שושן
צהלה ושמחה".
היטלר, בעזרתו של הגנרל רומל רצה לכבוש את ארץ ישראל, אז פלשתינה. רומל הגרמני נחל מפלה מול מונטגומרי הבריטי
בקרב ב-אל עלמין שבמצרים. הרבנים בפלשתינה ביקשו מהיהודים לצום ולהתענות שלושה ימים כדי למנוע את
הניצחון הגרמני. ההפסד באל עלמין ובמקביל בסטלינגרד הראו את התפנית במלחמה בין גרמניה לבעלות הברית.
עד כאן נקודות היסטוריות בזמן.
אף על פי כל מה שנאמר באותה הרצאה, אין לי כל ספק שהגרמנים אחראים לרצח העם היהודי. דמם של שישה מיליון יהודים
נמצא על ידיהם המגואלות של הנאצים ושולחיהם. ההרצאה רק באה לשפוך אור נוסף לבד ממה שכולנו שומעים בבית הספר
וביום השואה, זה עוד רובד היסטורי שלא בא לידי חשיפה בחיים החילוניים שלנו.
ומהמאקרו למיקרו.
סבתי, למרות שאיבדה את כל משפחתה, בעלה, ילדיה ומשפחתו הענפה של בעלה ונשארה לבד עם אימי, מעולם לא הפסיקה
להאמין באלוקים. היא קיימה את כל המצוות, צמה בכל הצומות על פני השנה והתנהגה באמונה שלמה על קיומו
של בורא עולם. כילד וכנער שאלתי אותה לא אחת איך היא יכולה להמשיך ולהאמין. היא לא ענתה לי רק הסתכלה עלי
ועיניה הכחולות היו בורקות וחמות, ליטפה את פני וראשי ולא אמרה מילה. לא היו לה תשובות טובות או פשוטות כנראה.
לימים קראתי את הספר "דראקולה לא ניצח אותו – תיק יאסי שואת יהודי רומניה שהועלמה" מאת שלמה ולדמן.
ולדמן חקר את השואה של יהודי יאסי ברומניה, שם נולדה וגדלה משפחתי ופרסם כי את הרצח של יהודי יאסי עשו הגויים שונאי היהודים בעיר.
סבתי ואימי לא ידעו על כך כמו הרבה יהודים רומנים באותה עיר ובעיירות קטנות סמוכות. הכל החל שבועיים לפני
שמגפי הקלגסים הנאצים דרכו על אדמת רומניה.
הפוגרום שנעשה ביהודי העיר יאסי הגיע כהוראה מגרמניה וגם כאן אסור לנקות את הגרמנים.
מי שפקד על רצח עם בכל דרך שהיא אחראי כאותו אחרון החיילים או הגויים שביצעו אותו.
מבחינתי כאדם וכיהודי יש המון דברים שלוקחים אותי לאותה תקופה של טרום שואה.
בימים אלו כשהאנטישמיות מרימה ראש בגאווה ורואים אותה בבירור בכל אירופה צריך לזכור שההיסטוריה תמיד חוזרת.
מועל היד נראה בהרבה מקומות, ניאו נאציזם ומועל היד ההפוך (ה-קנל) בצרפת, שם היהודים סובלים מאנטישמיות הולכת וגואה,
הולכ, ותופס, תאוצה מה שנותן הרבה חומר למחשבה.
באופן אישי קשה לי לראות את החזרה של אלפי ישראלים לברלין במקום שבו המילקי יותר זול.
כל אחד חי את חייו כרצונו ועושה מה שעולה על דעתו, ואין לי כאן שום כוונה למתוח ביקורת על כך, אבל לתפישתי האישית ואמונתי,
במקום בו המילקי זול, גם חיי יהודים זולים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
