צבע אדום חוגג בימים האחרונים אצלי.
יש לי הרבה חברים שגרים בעוטף עזה ובדרום המופגז בכלל.
התקנתי את אפליקציית "צבע אדום" שמדווחת בזמן אמת על אזעקות כך שאני יכול לדעת
אל מי מהחברים להתקשר...
זה אומנם עדיין לא הגיע לבאר שבע, אבל כל הסביבה הקרובה סובלת.
אני בספק אם יקח לזה יותר מכמה ימים עד שגם אני אהייה, שוב, בטווח הגראדים.
ובעודי כותב זאת ונשמעת אזעקה...באר שבע שבת שעה 19:17
היינו צריכים לנסוע לחברים בצפון, ליד עפולה. בימים כתיקונם נסעתי תמיד דרך ואדי ערה
למורת רוחה של זוגתי.
אתמול כמובן שלא נסענו, אני לא רוצה לסכן את המשפחה שלי בנסיעה דרך מקום לא בטוח,
מקום שרעולי פנים עוצרים רכבים ושואלים אם הם ישראלים. אם התשובה חיובית, הם זורקים אבנים
ופוגעים ברכוש.
חוסר מנהיגות.
ובמצב של חוסר מישהו יכנס לוואקום הזה.
אימפוטנציה של החלטת מנהיגים, רק בתואר, כי בפועל אין כאן שום מנהיגות וזה תיכף יראה כמו אנרכיה.
החלטות קבינט, סיסמאות נבובות מתוכן, פופוליזם זחוח והופעה מפוחדת מול מצלמות בארשת מאוד רצינית
אבל ללא תכלית וללא מעש.
לא שומעים אף אחד בימים האחרונים. לא את ביבי ולא את יעלון ואל תגידו לי שהם מכונסים לעוד ישיבת קבינט
טיפשית שבה ההחלטה הכי חשובה היא לא להחליט, להיות פסיביים כי בטוח שהכל יעבור מאליו.
עוד הוכחה לכך שהופקרנו. הופקרנו לנפשנו.
מי שחושב שזה משהו אחר, שיסביר לי בבקשה איך זה שהוואקום העלה את מהומות הרחוב בירושלים
ובמשולש ואין שום דבר שנעשה שם וזה רק ילך ויחריף, לא נוקטים ביד קשה כדי לדכא את המהומות.
כוחות מג"ס וכוחות יס"ם שמסתובבים שם לא מזיזים לאף אחד.
מהומות ופוגרומים מזכירים לי מראות ממקומות אחרים בעולם וגם מזכירים קצת את אירועי אוקטובר 2000.
במחאה החברתית בקיץ 2011 יצאו לרחובות והפגינו נגד המחירים הגבוהים של הדיור והמזון.
בפועל לא קרה כלום.
איזו מחאה ניתן כעת לעשות? אילו הפגנות?
נראה כי כולם התעייפו או פוחדים להיות בהפגנות בזמן אזעקה.
מי שעומד בראש המדינה, על ממשלתו ושריו, נבחרי הציבור וכל אותם אחרים הפקירו את כולנו.
נאומו של ביבי בעצרת האו"ם, נאום הפצצה, היה גימיק מעניין וחשוב.
השבוע חתמה ארה"ב על הסכם גרעיני עם אירן, כמעט מדינת סף גרעינית.
ממשלת ישראל כשלה בעניין האירני אבל לא כשלה בברברת שישראל לא תסכים עם אירן גרעינית.
ביבי נאם בפנים רציניות וחמורות סבר באומרו כי החמאס ישלם על רצח הנערים.
בפועל, נעצרו כמה מאות חמאסניקים, וכל שאר הפעילויות עברו למישור המודיעיני בראשות השב"כ.
במצב של וואקום מדיני ושיתוק פוליטי, קטאר, מצרים, ירדן וטורקיה קובעות את המדיניות ודורשות מישראל
לא להכנס למבצע בעזה.
קטאר המשמשת כמקום מקלט לחאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, דורשת מישראל להרגע.
וישראל נרגעת.
אנחנו יכולים לצאת עד מחר להפגנות, המדינה שלנו הופכת להיות לא מדינת כל אזרחיה אלא מדינה
ששייכת לאלפיון העליון ולבעלי ההון הקשורים לשלטון. כל שאר האזרחים לא נספרים ואנחנו חשובים רק
כדי לעבוד ולשלם מס הכנסה.
המקום היחיד שיש לנו יכולת השפעה הוא בבחירות בקלפי ועד שמגיעים לשם כולם שוכחים מה קרה קודם.
עריכה: מוזמנים להכנס
לכאן, זה מה שאמר ביבי במערכת הבחירות הקודמת ב-2009. מזל שיש הקלטות וכמה קל לפזר מילים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
