19 באפריל 2009 היה היום שבו החלטתי להוציא ידיים מהכיסים ולאחוז בעט הוירטואלית
על הדף הוירטואלי ולתעד דברים שאני חושב עליהם, מאורעות שחוויתי וגם לכתוב את דעתי בנושאים שונים.
לא פעם עוברת בי מחשבה בראש שאולי אותו החבר היושב לידי בקפיטריה בעבודה קורא בבלוג ללא ידיעתי
ובטח ללא ידיעתו שזה אני. כך גם בעומדי בתור לקופה בסופרמרקט או בכל מקום אחר.
לא פעם חשבתי איך אגיב אם מישהו יגיד לי "מה? זה אתה? איך לא ידענו?"
קצת סטטיסטיקה, כי חייבים ככה בקטנה, בלי הגזמה, לציון יום ההולדת.
יותר מ-900 פוסטים במהלך התקופה הזו.
יותר מ-90 קוראים קבועים (וזה משתנה בין 90 ל-100 תלוי בתקופות השנה, לא הבנתי מעולם למה)
75 מינויים.
מבקרים קבועים מ-111 מדינות כמו שמתואר בדגלי המדינות בצד שמאל למטה.
מפתיע לראות כניסות רבות ממדינות בעייתיות מבחינתי, כמו אינדונזיה או פקיסטן ואפגניסטן אבל יותר מפתיע
כניסות רבות מהרשות הפלסטינית, מצרים, כווית, לבנון, סעודיה וכו'. כניסה אחת מעידה אולי על כניסה בשוגג,
אבל יותר מעשר כניסות ממקומות כאלו מראה אולי משהו אחר?
מבחינתי, הדבר הכי חשוב עבורי זה הכייף של הכתיבה, התגובות, הפרגון, הוויכוחים והאווירה כאן.
לא אחת יוצא שאני למד, מכם הקוראים והמגיבים, מה שמביא אותי למחשבות אחרות שלא עלו כלל בדעתי.
זה המקום להודות לכל אחד ואחת מכם שהגיעו לכאן בטעות, בכוונה, בהזמנה ובכל דרך אחרת במשך כל שש השנים האחרונות.
תודה על הזמן המוקדש לקריאת הפוסטים ולכתיבת תגובות.
תודה על עשרות המיילים שמגיעים ממקומות לא צפויים לעיתים מביכים, לרוב מעניינים ויש גם מעציבים.
בשנה האחרונה הכרתי כאן כמה אנשים במסגרת "אמיתית" החורגת מהוירטואליה ומצאתי את זה מעניין ומשלים.
מקווה לעוד שנים פוריות ביחד עם כולכם ויחד עם ישרא. שנותן לי את הבמה לעל הגיגיי.