KeyMan
|
| 10/2009
מוסיקה אהובתי...(אחת מיני כמה...)
שעות של נהיגה שבועיות.
לבד, ברוב המקרים.
רק המחשבות רצות בראש.
לאן נוסע, עם מי הולך להיפגש.
מה יש על הפרק, בעיות, פתרונות.
להגיע מוכן.
אבל יש תמיד שותפה לדרך ולכל המחשבות וזו המוסיקה.
לפעמים שומע גל"צ.
יש לי באוטו מגוון דיסקים רובם צרובים כי המקור נשאר בבית
ולא כי זה הורד מהאינטרנט באופן לא חוקי (אם כי יש 2 כאלו...)
אוהב לשמוע שירים של להקות צה"ל מכל התקופות אבל ביחוד את אלו של פעם.
כל שיר אומר לי משהו
כל שיר מזכיר לי תקופה.
יש שירים ששמעתי שנקטעו פתאום בגלל קריאה בקשר
שיר שהפסקתי כדי לשמוע על משהו שקרה.
אני מאמין שהשירים קושרים אותך לתרבות מסויימת
נותנים לך להיות ב-High או ב-Down בתקופה או בזמן מסויים
יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות הם הסממנים היותר מובהקים של
כמה שירים משפיעים לדעתי.
מרחקים גדולים.
קרוז קונטרול.
כבישים שחורים ארוכים מתפתלים כאילו עד לאין קץ.
70 מייל לשעה ויש כאלו שעוקפים אותך.
140 קמ"ש ומול אלו שעברו אותך עכשיו נראה שאתה עומד.
נהיגה בחו"ל היא יותר מהנה לאלו שאוהבים לנהוג ואוהבים מכוניות.
בשבילי רכב הוא רק כלי, אני לא מאלו שמצחצחים ומנקים ועושים וקס ופוליש
כל שטיפה. כלי רכב להעביר אותי ממקום למקום
אבל דווקא במקומות הרחוקים מכאן, כשאני נוהג בכבישים נוכרים
שומע מוסיקה ישראלית, טיפקס, הקות צבאיות, שלמה ארצי
זה הכי מוזר בהרגשה.
השילוט רץ על פניך באנגלית, גרמנית, הולנדית.
אבל המוסיקה מתנגנת בעברית.
עמדתי פעם ברמזור ושמעתי טיפקס.
זה היה בקליפורניה.
יש להם כמה שירים עם מקצבים "ים תיכוניים" עם תופים.
עצר לידי רכב עם חלונות פתוחים ללא מוסיקה
ואני מתופף באצבעותי על ההגה לכל השירים
קול צופר של מכונית...
לא נהוג, אבל ממש לא.
מסתכל הצידה ורואה חיוך על פניו של הבחור שנוהג ברכב עם החלונות הפתוחים
"טיפקס הא?" הוא צועק
חייכיתי ואמרתי בטח.
הוא הרים את אגודלו ונסע בירוק שמיד התחלף...
בתיק שאני אורז לטיסות שלי לחו"ל ובו יש את המחשב הנייד
חוץ מתמונה של המשפחה, תמיד יהיה דיסק אחד או שניים של שירים ישראלים
כשאני לבד בחו"ל זה הדבר היחיד שיכול להזכיר לי את ישראל.
יש לזה ריח של אוכל ישראלי, של הבית, של השפה של מה שאני.
תמצית המילים בשיר שלא ישנו את מי אני בכל מקום בעולם שבו אדרך.
שבת שלום ושירד גשם המון.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
