אמי בת 77.
כמעט 40 שנה עבדה במקומות עבודה שונים, שילמה מס הכנס ודמי ביטוח לאומי.
10 שנים עבדה במוסד לביטוח לאומי בהתנדבות.
כשיצאה לפנסיה החליטה לא לבזבז את זמנה בישיבה בבית, שיחות חולין או התלוננות על כאבים,
לקחה את עצמה ועמדה במשרדי הביטוח הלאומי בבאר שבע.
"באתי להתנדב" אמרה וכולם שמחו כי ככה יוכלו לעשות עוד פחות ממה שגם ככה הם צריכים לעשות.
בשנה האחרונה אימי סובלת מסחרחורות והיא עברה את כל הבדיקות האפשריות ללא ממצאים ברורים.
יש לה תרופה בדמות גלולה שהיא לוקחת פעמיים ביום והוא אחראי להפסקת הסחרחורת.
כאדם פעיל מטבעה, הסחרחורות משבשות לה את החיים ופוגעות באיכותם.
אחרי כמה נפילות כתוצאה מאותן סחרחורות, החלטנו ביחד שצריך להביא לה עזרה.
ההכרה בצורך בעזרה לקחה זמן מה. אימי עושה את הכל בבית לבדה כולל קניות, סידורים, ניקיון וכו'.
אבל עכשיו עם המצב החדש צריך לשנות קצת הרגלים ולהבין שימי הסופרוומן חלפו להם.
יצרנו קשר עם חברה שמעסיקה עובדים המגיעים לבתי קשישים הזקוקים לעזרה.
אותה חברה מקבלת מהביטוח הלאומי שכר ומשלמת לעובדיה.
הנציגה הגיעה וישבנו כחצי שעה. היא הסבירה מה הביטוח הלאומי בודק, שואל, מחפש.
אימי ואני ישבנו קצת בהלם.
הנציגה ראתה את פנינו המופתעות ואמרה שצריך ממש "לעשות הצגה" בפני הביטוח הלאומי כדי שזה יכיר
באימי כאישה הנזקקת לעזרה.
בנוסף וכלקח מהעבר, הביטוח הלאומי מאפשר לבן משפחה להיות נוכח בזמן שמגיע הנציג שלא כמו בעבר
שבו הנזקק הקשיש הושפל לעפר בעת המבחן של הבודק מהביטוח הלאומי ולא היה שם מישהו שיוכל לעזור או להושיע.
לפני שבועיים הגיעה אחות מהביטוח הלאומי על מנת לבדוק את אימי או יותר נכון לבדוק את זכאותה לעזרה.
הפגישה הייתה מוזרה, בלשון המעטה.
היא הציגה את עצמה לפנינו והראתה תעודה שהיא עובדת בביטוח הלאומי.
אחרי השאלות הסטנדרטיות של שנת לידה, איזה תרופות אימי לוקחת, מתי היא הולכת לישון (?) ועוד הרגלים
שונים ומשונים היא עברה לשאלות על התפקוד היום יומי.
היכן את ישנה, כמה שעות את ישנה בלילה, איך את מתקלחת, כמה פעמים ביום/שבוע, מי מקלח אותך,
מי עורך את הקניות, מי לוקח אותך לרופא ועוד שאלות אינפורמטיביות.
לבסוף היא ביקשה מאימי להוריד וללבוש את הגרביים...
שאלתי למה היא צריכה לעשות את זה? התשובה הייתה לבדוק את המוטוריקה שלה...
טוב אני לא רופא אבל אימי לא ביקשה עזרה כדי שיורידו או ילבישו לה גרביים, גם לא לנקות את הבית.
היא זקוקה לעזרה שתכלול ליווי למקומות שהיא הולכת לשם כי היא לא מוכנה לשבת בבית, היא רוצה להיות פעילה.
אותה אחות הייתה קרה ואנטיפטית ולא חייכה ולו פעם אחת גם כשראתה תמונות של הנכדים על המזנון של אימי
ושאלה מתי בפעם האחרונה היא ראתה את הנכדים.
ביקשתי להפסיק את הניסיון המבזה של "בואי נראה איך את שמה גרביים" כי יש לה בעיה עם סחרחורות וההתכופפות קדימה
יכולה להביא בגרע זה לסחרחורת. האחות התעקשה ואני התעקשתי להפסיק את הביזיון.
"טוב אני אכתוב בדו"ח שהיא יכולה רק להוריד את הגרביים ולא ללבוש אותם". פסקה.
זה מה שמעניין אותך? שאלתי
"כן זה אומר לי אם היא יכולה לנוע בחופשיות" אמרה
אבל יש לך כאן מכתבי סיכום מהמיון ומהרופא המטפל עם כל הבדיקות שנעשו מה את רוצה יותר מזה? כעסתי
"טוב אנחנו נסיים כאן" אמרה קמה והלכה.
אני מבין שיש אנשים שמרמים את מס הכנסה, מרמים את הביטוח הלאומי, מרמים את מע"מ ולוקחים שוחד.
מה הקשר של כל החשדות לעובדה שאישה קשישה שלא יכולה ללכת לבדה מפחד סחרחורת ושמא היא
תיפול לבדה ברחוב, מבקשת עזרה של ליווי.
אנחנו משלמים לאישה שמגיעה פעם בשבוע לנקות ולשטוף את הבית, אימי משלמת את כל חשבונותיה
ואין דרישה להשלמת הכנסה או תשלומים של כסף.
בסה"כ ביקשנו עזרה של כמה שעות בשבוע וגם זה לא נראה לי שיתממש.
ההחלטה על עזרה או דחייתה, טרם הגיעה ולפי ההרגשה שלנו כנראה שהיא לא תקבל שום עזרה ואז יתחיל מאבק שלנו בביטוח הלאומי.
כמה ימים אחרי הסיפור הזה הוקרנה בטלויזיה התוכנית "המערכת" עם מיקי חיימוביץ' שדנה בביטוח הלאומי.
רוב התוכנית צולמה בבאר שבע והבניין של הביטוח הלאומי מוכר לכל באר שבעי.
התוכנית רק עשתה לי רע יותר כשראיתי שאנשים שבאמת זקוקים לעזרה לא מקבלים אותה וכל בר דעת יכול להבחין
באותם אנשים הזקוקים באמת ובתמים לעזרה.
ביטוח לאומי שאמור להוות את חברת הביטוח של כל אחד מאיתנו יושבת גבוה במגדל שן
ושמה פס על כל הנזקקים לה ומוציאה כל שקל בקמצנות ראויה לציון, חסר לך רק שלא תשלם את דמי הביטוח הלאומי
הם כבר ידאגו להפשיט ממך את העור עד שתחזיר את האגורה האחרונה.
אני מקווה שיקרה נס ואימי תקבל עזרה הנחוצה לה בזכות, אחרת אנחנו נממן את העזרה בכוחות עצמנו.
בושה לבקש אבל לא בושה לקבל מה שמגיע בזכות ואחרי עשרות שנים של עבודה קשה ותשלום של דמי הביטוח הלאומי בזמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
