מאמצע שנות השמונים כשהונהגה ליברליזציה בישראל ובזמן שלטון הליכוד, השתנו פניה של הפוליטיקה.
זה קרה גם בעולם אבל, אותי מעניין מה שקרה כאן.
הון ושלטון נתנו ידיים והלכו קדימה כשהם מחייכים כל הדרך אל הבנק דרך השביל המואר לבחירות לכנסת.
ליברליזציה כלכלית וגלובליזציה אמורים היו לתת אופציה למדינות ולאנשים להשתלב בכלכלה העולמית.
העולם הופך לקטן יותר, וירטואלי, כל אדם שמייצר מוצר כלשהוא, יכול לשווק אותו לכל העולם והכל בזכות
השינויים והתמורות.
למרבה הצער האליטה הפוליטית של מדינת ישראל אימצה אל חיקה במהירות את השינוי.
בעקבות האימוץ הזה היו פגיעות אנושות בחברה ומדד השחיתות, שעלה עם הזמן, פגע בכל חלקה טובה.
המנהיגים שלנו מאז "איתגרו" את עצמם ואותגרו בעצמם ע"י לקיחת דברים לידיהם.
אם הדברים היו עוזרים למדינה או לאזרחיה, ניחא. אולם הדברים נעשו למען עצמם, לרווחתם הבלעדית.
ההתנהגות הייתה כאילו הם יכולים ועושים כל מה שבא להם עם אוצרות המדינה, משאביה הדלים ומתנהגים
לאזרחיה כאילו היו חיילים על לוח השחמט שלהם והם מזיזים אותם איך שבא להם.
בתקופת הליכוד ובמיוחד בתקופותיהם של נתניהו ושרון הדברים בלטו ביותר.
פרשיות של שחיתות ברורות כמו הקשרים של הקבלן דודי אפל עם בניו של שרון ופרשת "האי היווני",
הקשר של גלעד שרון לאותו קבלן, עומרי שרון שריצה תקופת מאסר והכל כדי להגן על אריאל שרון.
יש הרבה סימני שאלה גם על תקופת שלטונו הראשונה של נתניהו, אבל כל עוד אף אחד לא מתלונן ולא מוכיח
חשדות אמיתיים עם ראיות, אין על מה להתבסס.
בתקופה כזו שהריכוזיות הכלכלית במדינה הלכה וגברה, התבססו כמה משפחות בעלות הון רב
והפכו להיות הכוחות החזקים החולשים על רוב הענפים הקריטיים לחברה ולכלכה הישראלית.
השליטה של משפחות ההון המעטות בכל התחומים החשובים במדינה הפכה להיות בעצם השלטון האמיתי.
שליטת ההון בשלטון הופכת להיות יותר חשובה מהפוליטיקה עצמה.
פוליטיקאים לא יכולים לנהל קמפיינים מבחינה כלכלית ללא תרומה נדיבה מבעלי ההון.
לאחר הבחירות, בין שהנבחר מגיע לראשות הממשלה או למקום של מיניסטר נכבד ובין אם הנבחר
הופך להיות חבר באופוזיציה, "חוב צריך לשלם" כמו שאומרים בסדרה "הבורר".
החובות שאותם נבחרי ציבור חייבים לשלם, תמיד, אבל תמיד, יבואו על חשבון האחרים.
אותו נבחר לא ישלם בכספו, גם אם יש לו כזה, אלא הוא ידרש לתת נתח מעוד שליטה במשאב כזה או אחר.
הרי שליטה בבתי הזיקוק, מספנות ישראל, ים המלח, עתודות הגז של כולנו ועוד, שווים יותר
או שמא אומר שאין להם מחיר ובמיוחד כשניתן לקבל אותם ללא כסף או בסכום מגוחך יחסית לשווים ולזמינותם.
כן, אף אחד לא ציפה בזמנו ששר במדינת ישראל יואשם וישב בכלא, ומה קרה בפועל?
הרבה מאוד חברי כנסת ושרים נכנסו ויצאו מבתי הכלא בישראל על שחיתות, לקיחת שוחד
וקבלת טובות הנאה (האם זה שהרוב חבש כיפה מצביע על משהו?)
ואז עלינו מדרגה, או שתיים, כשאמרנו לא יכול להיות שהנשיא קצב יואשם באונס או בהטרדה מינית.
וגם אז קיבלנו סטירת לחי ועקבנו אחרי כניסתו לכלא של נשיא מדינת ישראל!
והיום, ירדנו מדרגה? לא לדעתי הגענו לשיא השפל.
נשיא פושע זו סטירת לחי, אבל ראש ממשלה פושע ומואשם זו בעיטה חזקה בבטן.
נשיא הוא דפרצוף של המדינה, האזרח מספר אחד ואם נסתכל בצורה הזו במראה נראה כמה אנחנו מושחתים.
ראש ממשלה, היושב בראש הפרלמנט, מחליט על מלחמות, נסיגות למען השלום וכל מיני החלטות
הרות גורל לכל אזרחי המדינה הזו, במצב שהוא נמצא ומואשם כפושע, זה הכי גרוע, השפל הכי גדול.
לחשוב שאולי הוא עשה מעשים שבאו מתוך מקום אחר, מקום של שחיתות ושיקול דעת של אדם שיודע שהוא הולך לעשות
משהו שיעשה רע לאחרים אבל לעצמו זה יעשה טוב, או שהוא חייב "תשלום" ועליו לשלם.
Read my lips אמר אולמרט "לא לקחתי מעולם שוחד", כמו שקלינטון אמר שהוא לא שכב עם מוניקה לוינסקי
אבל מציצה זה לא קיום יחסי מין, אוקיי.
היו כאלו שסרחו בתקופת מפא"י וגם אותם אני לא שוכח.
קרקעות חולקו למקורבים ולבכירי המפלגה, מנהיגי המפלגה בנו לעצמם וילות כשרוב האזרחים גרו בשיכונים
או בשכונות קשות יום. העמדות החשובות והעתודות נשארו בידי המפלגה כדי לחזק את כוחה לא את כוחם של המנהיגים
או חשבונות הבנק שלהם.
אבל הכל נשאר במדינה, לא היו אז אילי הון, כך שלא ניתן להשוות את התקופות אבל ניתן להשוות את השחיתות
של היום למה שהיה אז, אולי בעצם זה ממש לא בר השוואה.
ובשוליים של הדברים רק עוד שתי נקודות, אחת טובה והשניה נראית לי מדאיגה.
נקודת האור היחידה שאני רואה בכל נושא השחיתויות זה בית המשפט.
מערכת החוק שמה לה למטרה, לפחות כך אני מקווה, לגדוע את היד הזו שעושה במדינה כבשלה.
מכניסה את היד לכיס של כולנו והכל למען ביתו של מנהיג כזה או שר אחר.
אני מקווה שמערכת החוק לא תיפול גם היא שדודה בידיהם של פוליטיקאים מושחתים וגנבים.
הנקודה השניה, שבינתיים לוטה קצת בערפל, היא כל עניין בועז הרפז, גבי אשכנזי ויואב גלאנט.
נחקרים ויושבים במעצר בית אלופי משנה, דמויות בולטות בצמרת הצבא.
גבי אשכנזי ורעיותו נחקרים באזהרה וביטול מינויו של יואב גלאנט לרמטכ"ל, שכחנו כבר...
אולי המדינה לא יכולה להכיל כל כך הרבה פרשות שחיתות והן יוצאות אחת אחת.
אחרי אולמרט יבוא תורו של אשכנזי, הרפז ועוד כמה שמות במטכ"ל של צה"ל.
שחיתות בראשות המדינה מדאיגה אותי מאוד, אבל משחיתות בצמרת הצבא אני פוחד, ממש פוחד.
החיים של הילדים שלנו שם, החיים של כולנו כאזרחים במדינה בסכנה.
אולי לא יהיה שווה לצאת למלחמה פעם? אולי תחזוקת המטוסים תעשה בידי קבלני משנה
שיחפפו ויסכנו בכך את כולנו כולל את הטייסים?
בשבילי באופן אישי, זו תהייה מכה קשה למצוא שגם הרמטכ"ל יושב על כסא הנאשמים ולא חשובה העברה.
אם יש מקום אחד שלדברים האלו אין להם כניסה אליו, זה הצבא.
ימים יגידו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
