חשבתי לצאת כמו כל עם ישראל, בחול המועד, לטבע.
אבל מהר מאוד החלטתי שלא.
כמו כל בוקר, דיווחי התנועה בגלגל"צ, לא שמתנים.
תמיד אותם פקקים בכביש החוף בין שפיים לנתניה, באיילון דרום/צפון, כביש 6 במחלפים הראשיים,
כך גם בחול המועד פסח או סוכות, שום דבר לא משתנה רק מתרבה ונהייה צפוף יותר ויותר.
גם כמות התאונות גדלה בהתאם, יותר אנשים על הכבישים, יותר מכוניות, יותר תנועה.
נדמה שכל המדינה נוסעת.
נוסעת במכוניות פרטיות עמוסות ציוד קמפינג, מנגלים, צידניות בשר ושתייה.
אז חשבנו לצאת לטבע וכבר בעשר בבוקר אתה שומע בדיווחי התנועה שהפארק הזה סגור,
שסביב הכנרת אין מקום בחופים, שהחניות בדרום מלאות ויש הרבה תנועה.
כל העם יוצא ממצרים, מביתו, אל הפארקים המובטחים, לנפנף ולטייל.
למי שיש אפשרות, מטייל בימים לא עמוסים, כשכולם עובדים.
אבל כמה כאלו כבר יש?
לקחו את הבשר והבירות, הסלטים, פלפל חריף, תבלינים ויצאנו למרחבי המרפסת.
שם הפעלנו את המנגל על גחלים ועשינו "על האש".
ממרומי המרפסת, רואים את הירוק של הגינה המשותפת, אין המוני אנשים הכל שקט.
כולם נסעו למרחבי הארץ וצנחו על כל חלקת דשא פנוייה.
נשארנו לבד בשקט שלנו, ללא המונים, ללא זבובים וללא לכלוך ו-וואללה היה לנו כייף.
מחר בערב או ביום חמישי כשיחזרו כל החברים שנסעו לפארקים, לכנרת, מצפון לדרום, מים לים,
יחזרו ויגידו שג'ונגל שם בחוץ. המוני אנשים, תנועה וישראלים מכוערים שמשליכים כל דבר
והמדינה הופכת להיות פח זבל אחד גדול.
אני אחייך ואגיד שלא ראיתי כאלו דברים והדבר היחיד שהזכיר לי ג'ונגל, היה נהמת החתולים בגינה
כשנתתי להם לאכול שאריות בשר ועוף 
.
(תמונות מהכנרת מאתמול 25 באפריל 2016 מתוך עמוד הפייסבוק של "הצינור")
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
