לנהוג, ממש כמו בחיים, זו שליטה.
כשאני נוהג ברכב אני שולט.
אני קובע לאן נוסעים ואיך נוסעים, גם אם אני נעזר ב-GPS.
יש אנשים לידי שיכולים לעזור לי אבל אני קובע את הכללים.
מתי להאיץ מתי להאט ואיך לאחוז בהגה.
באיזו דרך לנסוע ובכלל לשלוט על הנהיגה, צורתה, תכליתה וכיוונה.
בשבילי לקחת את ההגה לידיים זו אחריות.
לא רק מבחינת הנהיגה אלא מבחינת השליטה.
כשאני שולט במצב אני יודע מה אני צריך להחליט.
אני ממוקד מטרה כמו שאני ממוקד בנהיגה.
מקפיד על רוב החוקים, למעט לפעמים מהירות.
ההחלטה שלי קובעת, ועם ההחלטה הזו אני לוקח את כל מי שאיתי ברכב.
החלטה שגוייה של מעבר בכתום או לגלוש לאדום יכולה להשפיע על החיים של כל מי שאני שולט בהם.
ההשפעה יכולה להיות מיידית, קטלנית וגם קריטית ומשמעותית מאוד.
לפעמים אני רוצה לקחת פסק זמן ולשבת ליד הנהג.
להיות זה המנמנם ואינו מתרכז בכביש.
לתת לגוף להשפך בתוך הכורסה הזו ולא חשוב אם בחוץ השמש לוהטת או הכביש רטוב.
להרגיש את העול יורד קצת, שמישהו אחר ינהג קצת במקומי.
לרוב אני לא יכול לעשות זאת.
מרגיש אחריות גדולה על החיים שלי.
אחריות מספיק גדולה שאתן למישהו אחר לנווט אותי אל תוך החיים שלי.
מישהו שיחליט שאני צריך לקחת כדורים כי הבדיקות שלי לא טובות (רק לשם הדוגמא)
מישהו שיחליט בשבילי מה ללמוד.
מישהו שיקבע בשבילי היכן לעבוד.
להיות זה שיושב ליד הנהג, לנגן "כינור שני" זה משהו יותר קל.
משתתפים בהחלטות אבל לא לוקחים אחריות.
עוזרים, אבל יש את הצל של מקבל ההחלטה, הנוהג, ואפשר להסתתר מתחתיו.
אתה יכול להיות "ראש קטן" תן למישהו אחר להחליט בשבילך.
רופא, הוא הנהג.
הוא מחליט להרבה מאוד מאיתנו מה קובעות תוצאות הבדיקות.
איזו תרופה החולה צריך לקחת.
מה אם הרופא טועה?
למה החולה צריך לתת את ההחלטה בידיו של נהג אחר?
נהג שנוהג כמו באוטובוס.
יש לו מלא נוסעים (חולים), הוא מחליט באיזו תחנה מותר לעצור ובאיזו אסור (מתי אפסה התקווה).
הוא גם קובע אם להעלות נוסע/ת שפספס בשניה את סגירתה של הדלת (לדון אנשים לחיים או מוות).
מנהל שקובע אם תקבל העלאה בשכר לאור תרומתך במרכאות או לא, במהלך השנה באחרונה.
מפקד שקובע אם החייל יצא שבת למרות ששבר שמירה כי לא הספיק לישון 6 שעות מטכ"ליות.
לקבוע משהו בשביל מישהו אחר זה להיות נהג.
לקבל או לקחת את כל האחריות על כתפייך.
להחליט בשביל מישהו אחר מה אתה חושב שטוב בשבילו.
דעתו לא תמיד חשובה כי הוא יושב לידך, במושב הנוסע ליד הנהג.
כמו שאתה יכול לצעוק או להתווכח על אשתך ולהגיד לה שתשתוק כי אתה עכשיו נוהג,
ככה אתה יכול לעשות זאת בבית כשהיא תבקש משהו ממך.
האם יש בכך אחריות? האם יש בהתנהגות כזו עזרה או סתם החלטה כי אתה הנוהג?
אתה המרגיש שהכוח בידך.
להיות נהג ברכב, או נהג ברכב של החיים זו אחריות גדולה.
אחריות שלא תמיד יש בה תגמול הולם אלא לרוב כאב ראש.
להיות אדם אחראי, אומר לחגור חגורת בטיחות לא רק לעצמך בעוד ילדך משתוללים להם מאחור
אלא לדאוג שגם הם יחגרו חגורה שתשמור על חייהם חלילה בזמן תאונה.
להיות אחראי, להיות נהג, להיות שולט ולהחליט דברים.
אחריות לא מקבלים, אחריות לוקחים.
אני אוהב לנהוג ואני לא נותן לאף אחד לנהוג אותי.
כשאני מרגיש עייף מלנהוג אני הולך לישון צובר כח וחוזר להגה.
להיות מנהיג, נהג, שליט, אחראי, זו בחירה, התנדבות לא חובה.
אז, אם רוצים לתת דוגמא, תנהגו, אחרת שבו במושב ליד הנהג ותנו לאחרים לסדר את הדברים יותר טוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
