סבו של סבי לא סיים בי"ס כי היה צריך לפרנס את המשפחה.
סבי סיים 3 שנות לימוד ופרצה מלחמת העולם הראשונה, הוא היה ילד בן 8 בערך.
את הסיגריה הראשונה הוא עישן בגיל הזה כשאושפז בבי"ח אחרי שאיבד שתי אצבעות יד ימין
ממשחק עם נפל של פצצה כלשהי ואסף בדלי סיגריות של חיילים מאושפזים ועישן אותם.
אבי למד 10 שנות לימוד כי זו הייתה תקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה.
אני למדתי יותר ואני עדיין לומד אבל בהתחלה הלכתי לעבוד, ללמוד למדתי אח"כ.
ההורים שלי רצו שיהיה לי יותר טוב מאשר להם היה, בלי להתחשב בעניין שהם היו ילדים
בזמן מלחמת העולם השנייה. אחרי שנגוז חלומם שלא אתגייס לצבא, שאיפותיהם היו שיהיה לי
יותר טוב בחיים.
גם אני רציתי את אותו דבר ואני מאמין שהשגתי את זה. כמנהג האבולוציה, אני רוצה שגורלם של ילדיי
יהיה טוב משלי והם יצליחו יותר ממני בכל התחומים ואני עושה מאמצים לכך ע"י חיסכון ללימודים גבוהים,
חינוך טוב בבית, מתן ערכים, חינוך לעזרה לזולת וגם עוד קצת לחסוך בשביל דירה, חתונה ומכונת כביסה.
למרות כל מה שאני עושה ואני בטוח שהרבה מנסים ומצליחים לעשות כמוני, נראה לי שהסיכויים שזה יקרה קלושים ביותר.
הדור של ילדיי וילדי הרבה מהקוראים כאן יהיה המשכיל ביותר שידעה האנושות עד לאותו יום.
הם נולדו לתוך עידן ממוחשב, מזיזים דברים בעזרת אצבע, יודעים לתכנת, להפעיל כל מה שמחובר לחשמל
בלי לקרוא הוראות מסובכות, כותבים על לוחות ממוחשבים ולא בעזרת נייר ועט או חלילה גיר.
ועם כל ההשכלה המרובה הם בבעיה חמורה.
יש הרבה כמוהם, זו חלק מהבעיה.
יש הרבה אנשים משכילים, התחרות היא גדולה מאוד. תחרות גדולה יוצרת יותר ביקוש מהיצע.
בהתחשב בכך לא כולם יכולים לעבוד למרות התואר שרכשו בכסף רב ובזבזו 4 שנים באוניברסיטה.
ההשכלה הגבוהה והרצון שלהם ושלנו כהורים לא נותנים להם שום זכות לקנות דירה.
ההשכלה הגבוהה לא נותת להם את האופציה להיות עצמאיים כלכלית, לחסוך, להפריש לפנסייה, לגדל ילדים.
רמת החיים שהילדים האלו ראו בבית הוריהם, גם אם הם לא היו בעשירון העליון, היא חלום רחוק עבורם.
זה ממש לא בהישג ידם, הם יפלו כנטל על ההורים שגם ככה קשה להם להתמודד.
לדור הזה של בני ה20-30 קוראים בהרבה שמות, לדעתי כולם הם שמות גנאי ולא מגיע להם.
רובם עשו שירות צבאי, למדו, עבדו בעבודות מזדמנות כדי לממן את עצמם ואת לימודיהם, כי מענק
השחרור, רק לחיילים קרביים, מספיק לשלוש שנים באוניברסיטה, איפה מחיה, שכר דירה ונסיעות?
שמות גנאי כמו "דור הקנגורו" (שנישא בכיס הקדמי של אמם גם בבגרותם),
"דור הבומרנג" (הולך אבל חוזר הבייתה להורים), "דור משכורת המינימום" (המשתכר מינימום)
והכי מעלב לדעתי הוא "הדור המיותר" כי בעיניי הסביבה הם חסרי משמעות.
נולדו לתוך עידן של מיתון, מהגרים רבים וכוח עבודה זול, שכר נמוך וכושר השרדות אפסי ללא עצמאות כלל.
הדור שלי שנולד בשנות השישים פלוס מינוס, הגיע לעולם ומצא המון אופציות לחיים. לעבוד, ללמוד,
אף אחד לא ביקש יותר מתעודת בגרות, נראה היה שיש המון הזדמנויות בדרך. גם הדיור היה בר השגה
במשכנתא נורמלית.
העולם השתנה, הוא פחות סוציאלי, יותר מופרט, יש מעמדות אבל לא כמו פעם. היום יש עניים ועשירים.
מעמד הביניים השחוק מדלדל והולך וכמעט נעלם. לאן מגיעים הילדים שלנו? לעולם שיש בו שני מעמדות.
כחדשים בחיים הם לא יכולים להיות עשירים מיד הם מתחילים מלמטה.
אבל רגע, רגע, תעצרו שניה. באמת.
אני עבדתי בשביל ההשכלה שלהם, שילמתי מיסים כל הזמן ועדיין משלם. עזרתי לו בהשכלה הוא קיבל הכל
בגבולות הסביר, דברים שלי לא היו הוא קיבל. אז איך זה שהוא מתחיל נמוך ממה שאני התחלתי בהתחשב
בזה שיש לו השכלה אקדמאית מה שלא היה לי בהתחלה??? איך זה?
ואז בחדשות מדברים על זה שאין סיכוי שתהייה לנו פנסיה. אתם מבינים את העניין?
עובדים על כולנו בעיניים. כל מה שאנחנו חוסכים הוא שטויות. קרנות הפנסיה זה הבלוף של המדינה.
מי שחושב אחרת, אני מזמין אותו להקשיב לקטע של 12 דקות בלינק הזה. תפנו 12 דקות זה חשוב מאוד.
ואז הדברים מתבהרים. אין פנסיה, אין כסף, אין עבודה, אי אפשר להשיג דיור, יוקר המחיה בשמיים.
החינוך בעייתי, הבריאות? שרק נהייה בריאים.
הבן מגיע מהצבא ואני שואל אותו אם הוא צריך כסף.
הוא אומר אם יש לך 50 שקלים אני אשמח. אני נותן לו 100 כי אני יודע שהוא נמצא רחוק
ולא תמיד יש כספומט ואם יש אחד כזה בתחנת דלק או קיוסק הוא מחייב אותו בחמישה שקלים
ואני רוצה שהיה לו שלא יחסר.
אני הולך לשבת ללמוד למבחן וחושב על ביטויי הגנאי שהדור הזה זוכה להם.
בשבילי אף אחד מילדיי לא מיותר ואני לא מסכים שיקראו להם כך וכולכם תסכימו איתי.
אבל אני יודע שלמדינה אולי הם מיותרים והיא תנסה לעזור רק למקורבים, אלו שהפנסייה שלהם בטוחה
אלו שהם הבנים של...טייקונים/שרים/ח"כים/מנכ"לים וכל אותם אלו במאיון העליון.
אני אתן בשביל הילדים שלי הכל, אני מאמין כמו כולנו, האם גם המדינה תיתן משהו? אני מסופק.