כנראה שאף פעם לא תדע שעבורי לנצח תשאר צלקת.

כנראה שתמות במחשבה שאהבת אותי באמת ונתת לי את כל כולך.

כנראה שאמות ללא היכולת להבין שזו הדרך שלך לתת, ושאתה לא שונא אותי.

לפעמים אני שומעת שיחות בין אנשים אחרים ותוהה איך יכול להיות שזו הנורמה שלי.

זה מדהים איך שאנשים לא מעריכים כלום, שעבורם מדובר במובן מאיליו ושאנחנו לעולם לא נוכל להיות כמוהם.

הייתי רוצה שתהיה מובן מאיליו. הייתי רוצה להרגיש שאני אוהבת אותך.

הייתי רוצה שהכל יעלם כבר, שאהיה מסוגלת לסלוח, שתהיה מסוגל להשתנות.

הייתי רוצה שתאהב אותי מספיק כדי להיות אבא.