ועכשיו הכאב אמיתי.

כבר לא דמעות לשווא,

כבר לא מחשבות שמצלקות את הנפש,

כבר לא זיכרונות שקורעים את הלב.

עכשיו הכל אמת.

אני נשבעת.

המיטה הקרה, עוד בגד נושר מעל לגוף, מתכת חדה שנוגעת בעור.

וזה שורף, וצורב, וצובט, ופוצע. ואת יודעת שהפצע לעולם לא יגליד.

אבל עכשיו זה לנצח, חרוט על הגוף , עדות.