אני מרגישה כאיו מישהו מטייל לי על הגוף ולוחץ על כל הנקודות הכואבות, במקומות הכי חלשים, בצורה הכי אכזרית.

כאילו הלב שלי מתכווץ, לא פועם יותר, רק מתכווץ בשאיפה להעלם.

כאילו תקועה לי אבן ענקית בגרון, לא זזה לא מטה ולא מעלה. רק מפריעה לבלוע את הרוק, או לפתוח את הפה. ובחילה. בחילה כזו שגורמת לי לרצות לרוקן הכל. 

לא מצליחה לבכות. אין לי כח לכאוב יותר, רק לשכב באפיסת כוחות ולספוג את הכאב. לחיות אותו. להזין אותו.

גרמת לי לדמם. פיזית. כמה אפשר להיות בן של זונה?