שיתפת אותי באיזו פנטזיה שלך, משהו שבא לך שננסה ולי נפלט שכבר עשינו את זה. ככה, בלי לחשוב פעמיים, ואז הלב שלי נפל לתחתונים (או לפחות לשם היה אמור ליפול, אם הם היו עלי).

נשארנו לשכב שנינו ערומים בשקט עד שפלטת את המובן מאליו מפיך - "זה לא היה איתי", ואז חיכיתי שהאדמה תבלע אותי. כשלא בלעה אותי, ניסיתי לבלוע אני אותך. כאילו שזה יעזור ויכפר על משהו.

עשינו hate sex ארוך כזה, חצי כואב חצי כיף שכולו דאגה שלי וכאב שלך ואז הלכנו לישון.

בבוקר כשאמרת לי שחבל לך שאתה צריך לחשוב עלי עם אחרים שניה לפני שאנחנו שוכבים, הרגשתי כאילו חרב עלי עולמי שהנושא עלה שנית והתנצלתי. פאדיחה, אני אומרת, בוא נחליק.

אתה חצי מחבק אותי חצי חונק אותי, הידיים שלך עוטפות אותי חזק ולא מאפשרות לי לזוז. אני מרגישה בטוחה תחת הזרועות שלך, אבל אין לי שום יכולת לזוז. אני מקובעת לחלוטין. אנחנו נרדמים ואז קמים שוב ושוכבים. אני מנסה להחליט אם אתה עדיין כועס או פגוע, אך ללא הצלחה מרובה.

Still wondering.