פרק ב’’

לאימהות חורגות יש תדמית גרועה: הן מגרשות את הילדים מהבית (עמי ותמי), מרעילות אותם (שלגייה) או הופכות אותם למשרתים (סינדרלה).

הילדים חרדים מפני האשה שמוגדרת כ"אמא חורגת", והנשים נרתעות מפני התווית שמוצמדת אליהן.

מאיפה מגיעה התדמית הזאת? מהו הבסיס שעליו צמחו הסיפורים המבהילים?

הבסיס הוא חששות וחרדות של השחקנים הפועלים במחזה שנקרא "אמא חורגת".

ראשית, צריך להדגיש שחרדות, להבדיל מחששות, לא חייבות להיות מבוססות על המציאות, אלא בעיקר צומחות מתוך המקומות העמוקים והלא-מודעים. אחר כך הן לובשות גם הסבר הגיוני.

חששות לעומת זאת, נובעים מתוך הסתכלות מודעת על המציאות ואיתור מכשולים וקשיים אפשריים.

עם חששות קל יותר להתמודד: אפשר להיערך כדי להקל על הקשיים, אפשר לנהל דיאלוג ולמצוא פתרונות ואפשר למנוע כמה מהמכשולים על ידי תיכנון מראש.

חרדות הן קשות יותר לפתרון. הן מבוססות על נושאים הישרדותיים כגון מוות, זהות והשתייכות וכן על התנסויות שליליות בעבר שעברו הכללה למציאות כולה.

בהמשך – רשימת  החרדות והחששות הכרוכים בנושא של אימהות חורגות.