פרק ב’’

בסידרת הפוסטים הזאת - הטעויות העיקריות שעושות נשים המנהלות מערכת יחסים משפחתית עם גרוש + ילדים. טעויות אלה יוצרות תדמית שלילית לאשה, ועלולות לפרק את המירקם העדין של המשפחה החדשה.

להלן הטעות השנייה:

* כאשר בת-הזוג משוכנעת שהיא יכולה להיות אמא אפילו טובה יותר לילדיו של בן-זוגה מאשר האם  הביולוגית.

איך זה קורה?

לרוב מכירה האשה את האקסית רק דרך עיניו של בן-זוגה, שלא פעם נושא עימו מטען כבד של טינה ואיבה כלפי אשתו לשעבר. כתוצאה מכך, האשה הנוכחית בטוחה שהאקסית מלאת מגרעות כרימון ויש בה כעס על התנהגותה המכוערת כלפי בן-זוגה. היחס שלה אליה הוא בהתאם לאותה תדמית שלילית.

ביחסיה עם הילדים, בת-זוגו של האב חושבת שהיא מתקנת את הטעויות של האם הביולוגית.

מלאת כוונות טובות, היא נכנסת מבלי משים לתחרות כדי להוכיח לעצמה, לבן-זוגה ולסביבה את איכויותיה האימהיות.

לדוגמא:

כאשר האם הביולוגית מוגדרת על ידי האב כ"אחת שלא שמה גבולות", האמא החורגת תשים גבולות ברורים ואפילו נוקשים (עבור הילדים שלא רגילים אליהם) כדי "לחנך את הילדים כמו שצריך" והמריבות והעונשים לא יאחרו להגיע;

אם האמא הביולוגית מוגדרת כ"נוקשה", תהיה החורגת רחבת לב עד מאוד כדי לפצות אותם על הנוקשות, ועד מהרה היא תרגיש מנוצלת על ידם.

מדי פעם דיעותיו של האב על תכונותיה השליליות של האקסית יחלחלו גם לתוך השיחות של החורגת עם הילדים. למשל:

"אולי אצל אמא שלכם אתם מקבלים כל יום פיתה עם שוקולד לבית הספר, אבל כאן אוכלים אוכל בריא, לא ג'אנק!"

"מה? אצל אמא שלך אסור לכם לשחק עם חברים אחרי שש בערב? זה באמת לא פייר! בטח שאתה יכול לשחק עד שבע, אתה כבר מספיק גדול."

בשונה ממה שתואר בפוסט הקודם על האם החורגת, כאן הילדים נאלצים לשמוע מדי פעם הערות שמפחיתות בערכה של אמם. הם גם נקרעים בין גישת החינוך שעליה גדלו לבין הגישה החדשה שהם נחשפים אליה בעזרת בת-זוגו של אביהם.

מה המחשבות שעוברות בראשם?

- האם באמת אמא שלי מאכילה אותי בג'אנק ולא אכפת לה מהתזונה שלי?

- האם באמת אמא שלי מתייחסת אלי כאל תינוק ומחייבת אותי להפסיק לשחק עם חבריי בשעה שש?

לא! אמא שלי נהדרת.

כן! אמא עושה טעויות.

לא! אמא שלי יודעת הכל כי היא אמא.

כן! אמא שלי מעצבנת.

הדיאלוג הפנימי הזה לא תמיד מודע, אבל הוא מאוד אינטנסיבי, מעיק ומקשה על הילד לתפקד.

הילד לא יכול לעמוד בהתלבטויות הבלתי פוסקות ולכן הוא "נאלץ" להכריע כדי להימנע מאותו דיאלוג פנימי מעיק. וכמו בסעיף הקודם, ההכרעה היא לרוב לטובת האם הביולוגית. הילד מספר לאימו מה אמרה האשה בבית של אבא (בתוספת פרשנויות והרחבות משלו), זאת מחזירה כהנה וכהנה, והילד מגיע לבית אביו חמוש בטענות ובתובנות שקיבל מאימו.

התוצאה?

כעסים, מריבות, התנגדות של הילדים להגיע לביקורים אצל אביהם, התנגדות אישית של הילדים כלפי בת-הזוג של אבא ושאר התנהגויות שיוצרות מתחים בבית ומביאות למריבות וסכסוכים.

והרי כל מה שבת-הזוג רצתה היה לגדל את הילדים באופן הטוב ביותר האפשרי!

הטעויות של נשים בפרק ב', חלק ראשון