היה לי חשק לכתוב פה קצת על הכל וכלום.
כרגע אני יושבת, שומעת פסיכודלי ולידי מונחת עוד חצי אצבע יפה ורכה כמו פלסטלינה...
בנוסף לכך אפילו אזרתי כוחות להכין לעצמי תה... עוד יותר פינוק!
ברגע שנכנסתי לבלוג (שאליו לא נכנסתי כבר כחודשיים) ראיתי מה כתבתי פעם אחרונה..
רציתי להודיע כי דעותיי השתנו מאז עד מאוד, וכיום אני ההפך הקיצון ממה שהייתי אז..
זה לא דבר רע! אני דווקא אוהבת את השינויים הקיצוניים הללו, למרות שאין לי בדיוק שליטה עליהם...
אני נהנת מהדראסטיות ומהאקשן, למרות שפעם אחרונה שבאמת חשבתי הגעתי למסקנה שצריך להפחית קצת באקשן אם אני רוצה לנהל אורח חיים נורמאלי.. אבל כצפוי שוב הלכתי לנסות את מזלי במקום אחר.. לחקור דברים חדשים.
בין הדברים החדשים הללו נמנו הרבה מאוד סמים ומישהו חדש שהכרתי.
אז הלכתי לכיוון הקיצוני ביותר מאחד מלא קעקועים ובבעלותו אוסף גיטרות מרשים וכישרון לשירה, לאחד שהוא ישראלי, אולי הייתם קוראים לו "ערס", שמו מוכר בכל עבר והוא לא מבריז לי אף פעם אלא אם כן הוא בתחנת משטרה.
ניראה לי שהמשיכה שלי היא ל"ילדים רעים" כביכול, למה שאסור. אני דוחה את הנורמאליים כי הם לא משוגעים מספיק בישבילי. אין לי עניין בהם, בבחורים הטובים, שאיתם הכל ילך חלק ומושלם, והוריי יאהבו אותם וכל חבריי ישבחו אותו.
אני מחפשת משהו יותר מעניין, משהו שידרוש טיפול רב, כמו יהלום לא מושחז.
אבל זה בסדר, כי מכל צד זה יגמר בטוב.
בין כה וכה אני אלמד וארוויח עוד ניסיון ואעלים את הרעב לאקשן.
אני בכלל לא יודעת אם אני נשמעת הגיונית כרגע או לא, כי כבר פירקתי 2 וחצי בופים ב.. אוי ואבוי, ב-20 דקות...
ובכלל היום יש לי תור ולרופא שיניים. עוד קצת פחות משעה..
לפחות אולי לא יכאב... :)