אתמול נפגשתי עם האקס שלי/חבר שהיינו בהפסקה , אחרי הפסקה, דיברנו על זה שלנסות הכל מחדש, וכל פעם שדיברנו על זה התחלתי לבקות, אבל היום אני מבינה שבכיתי רק בגלל שאני לא רציתי להתחיל מחדש, רציתי לחיות את החיים אלה, בכלל לא כואב לי, היום נפגשתי איתו שוב והסברתי לו שזה היה בזבוז שמן ויחפש משהיא אחרת, שאני כבר לא אופציה, אני כבר לא יכולה להיות איתו, הבנתי שהבכי הוא בגלל שאני איתו ושאני בתת מודה שלי לא רוצה להיות איתו, אז הסברתי לו שאני לא רוצה להיות איתו כצת בכיתי ולא הסברתי למה ואחרי זה היה לו מאוד קשה להפרד, לא רצה ללכת, אבל בסוף הלך, יותר לא נדבר, כי זה היה קשה לו. אני חושבת עלה זה ומבינה שעשיתו את הדבר הנכון, אני לא בוכה, אני שמחה וזה מוזר כי נפרדתי ממנו.

הוא נהיה סמרטות והיום הבנתי את זה כשהוא אמר שהוא יעשה הכל בישבילי וכל דבר, רק שאני יחזור, זה לא כיף כי הוא כבר לא גבר.

עכשיו אני סוף סוף מאושרת מהחיים, כן אני לבד אבל כיף לי. לא יודעת פתאום הכל טוב, יותר קל , אני מרגישה חופשיה.

הוא אמר שהוא לא רוצה לדבר איתי ולא מפסיק לכתוב לי SMS

 אין מילים.