אני רואה תמונות מקצועיות של אחותי ולא ניתן לחמוק מהעצב בעיניה. שנותיה הרבות ניכרות בפניה הקטנים והיא רזה מתמיד.
היא נראית רע. זה כל כך ברור שהיא אדם אשר החיים התאכזרו אליו.
אחותי תביני, החיים תמיד יתאכזרו אלייך, הפיתרון הוא לא להיכנע להם. אם רק היית מבינה את זה בזמן אולי לא היית מגיעה למצבך הנוכחי...
היא נראית רע, כואב לי להגיד את המילה הזו אבל היא נראית כמו נרקומנית.
היא דועכת מיום ליום ומאבדת את עצמה ואת האנשים סביבה. אני רק מקווה שהילדה הקטנה שלה תתן לה את הכוח שהיא צריכה ואת המוטיבציה להילחם במכשולים שהחיים מספקים לה בכל יום.
אני לא חושבת שיהיה להורים שלי את הכוח לטפל גם בתינוקת ואני לא רוצה לאבד גם אותם.
אני לא יודעת איפה אחותי הגדולה והמודל לחיקוי שתמיד סימנתי לעצמי, אני יכולה רק לקוות שתשוב אלינו, אבל עד שזה יקרה את צריכה להיות חזקה.
תאחזי בחיים חזק ואל תאבדי את עצמך, אם לא למענך או למעננו, אז למען התינוקת הקטנה שלך שעוד לא נחשפה אל העולם.
אוהבת, אחותך הקטנה והזהה.
_-_Two_Sisters_(1901).jpg)