אני שוב חולה וזה מתחיל לעצבן אותי.
קניתי תה טיבטי וחזרתי לעשות אימונים כי אם אני כבר טוחנת לפחות יהיה לי איך לפצות על זה.
היום בחמש לפנות בוקר קמתי כשכולי רטובה מזיעה קרה, הבטן שלי כולה התהפכה והכרחתי את עצמי לקום אל השירותים אבל לפני שהספקתי לסגור את הדלת בחילה אכזרית תקפה אותי ושתי פרוסות לחם מטוגן מאורחת הערב טיפסו במעלה הגרון שלי.
ביליתי במשך רבע שעה בשירותים, מקיאה את נשמתי או מה שנשאר ממנה ובין לבין שוטפת את הפנים ושותה מים מהכיור הקטן משמאלי.
חזרתי אל החדרבזיגזג כשאני נתקלת בקירות ובדלת בגלל סחרחורת מוגזמת. הרגשתי רטובה כולי, זרקתי את החולצה לכיוון לא ברור לחדר וקרסתי לתוך המיטה עם נעלי בית.
בשעה 6:00 צלצול שעון מעורר עם הצלצול הנורא ביותר שנבא אי פעם והממתינה הארורה שישנה מעליי מיהרה לכבות אותו.
כמובן שהיא התלבשה לה לאט כשהדלת פתוחה ואפילו הזמינה חברה לחדר שלי שתוכל להתארגן איתה. שתיהן צחקו והיו מאושרות שהן נכנסות היום סוף סוף לקורס ואני רק שחררתי לכיוון שאגות שיסתמו את הפה הגדול שלהן ויעופו החוצה.
הן יצאו החוצה.
בכל מקרה באותו רגע התקשרתי למפקדת שלי והודעתי לה שאני לא מתכוונת לקום למסדר בוקר וגם לא להגיע למשרד, היא קיבלה את זה בהבנה וציוותה עליי ללכת למרפאה.
לא הלכתי.
היא אפילו באה לחדר שלי וניסתה לשכנע אותי ללכת ואני לא הסכמתי כי זה היה ברור שאני אצא משם עם כאב ראש יותר גדול ובלי שום כדור, פטור, ב' או חס וחלילה ג'.
בערך ב11:00 חברה מתוקה באה לבקר אותי והעברתי איתה את הזמן עד שאבא הסכים לבוא לאסוף אותי הביתה כי פחדתי להקיא באוטובוס.
הודעתי למפקדת שלי שאני יוצאת והיא לא הסכימה שאלך בלי לבקר קודם במרפאה וניתקה לי את הטלפון בפנים שוב ושוב כשהתקשרתי אליה.
הלכתי הביתה.
בכל מקרה העברתי את רוב היום בזלילה והשלמתי עם קצת ספורט.
100 כפיפות בטן
200 הרמת ישבן
50 הרמת רגל
אני חייבת לחזור לכושר!!!
ישמי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
