לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רק דבר אחד עושה את החלום לבלתי אפשרי: הפחד מהכשלון. - פאולו קואלו


.Sometimes funny, sometimes brutal, but always sincere

כינוי: 

בת: 32

MSN:  תשאירו, אני אוסיף.





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2012    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2012


להיסטוריה יש נטיה לחזור על עצמה, כמו עכשיו למשל

שלוש שעות נסיעה מהבסיס אחרי שבת לא קלה אל שבוע אפילו יותר מאתגר.

עוד לא הספקתי לשתות כוס מים מרגע שנכנסתי וכבר נשמעו צעקות לא ברורות מהאזור של אחותי והחבר שלה. הם צרחו אחד על השניה במשך כמה דקות, לא הייתי בטוחה מה עומד לקרות אבל כששמעתי חפצים מתנפצים מיד לקחתי את התינוקת הקטנה שלהם והעסקתי אותה בחדר שלי.

ניסיתי להרגיע אותה והיא בכתה לסירוגין כששניהם נכנסו והמשיכו לצעוק -אני אפילו לא יודעת מה- ולדחוף אחד את השניה. הוא ניסה לגשת אל העגלה ואחותי דחפה אותו ממנה, העגלה היטלטלה וכבר לא הייתה לי ברירה אלא לקחת אותה ולצאת מהבית.

היא נרגעה בדרך לסבתא ואני שעוד לא הספקתי להוריד את המדים הייתי צריכה לטפל בתינוקת עם כאבי בטן ובכי הסטרי בפעם הראשונה בחיי. זה לא היה קל והייתי מוכרחה להעמיד פנים שאני רגועה כדי שסבתא לא תבהל ותקלוט שמשהו קורה עם ההורים של התינוקת.

ניסיתי לגרום לאבא לבוא אבל הוא היה מחוץ לעיר ואמא התעכבה בבית כשניסתה להרגיע את הרוחות אבל הצלחתי לשכנע אותה לבוא ולטפל בתינוקת במקום בשני בני ארבעים.

אחרי שעה שהעברנו אצל סבתא אני ואמא חזרנו הביתה לאותו מצב בדיוק- אחותי בוכה וזורקת את כל הדברים של החבר שלה שמצליח להשאר בבית.

שוב הייתי תקועה באמצע אבל הפעם שנאתי את זה יותר, הפעם הייתה לי האחריות על תינוקת בת שלושה חודשים ולא יכולתי לחשוב על עצמי למרות שרציתי.

כל כמה דקות הוא נכנס לחדר שלי והעיר על זה שאחותי לא נורמלית ומדי פעם פלט גם הערה על זה שהיא רבה אתמול גם עם אחותי השניה. ראיתי את השריטות על גופה.

התעלמתי מכל השיחות וההודעות כי לשם שינוי לא יכולתי לחשוב על עצמי.

אתמול עישנתי איתו וכל כך מתחשק לעשות את זה שוב. עכשיו.

 

לפני שבועיים דיברתי עם אחי, רציתי שהוא יבוא לחגוג את החלפת הקידומת שלי עם כל המשפחה. הוא לא הסכים לבוא.

לא רציתי להתחנן ואחי הסביר לי את כל מה שקרה עם אחותי. הסביר לי למה הוא כעס כשההורים הוציאו אותו ואת אשתו מהבית כדי לתת מקום לאחותי ההריונית והחבר שלה. אמר לי מה שאחותי אמרה שתעשה לו ואיך שהיא תביך אותו מול המשפחה של אשתו והכי גרוע היה כשזרק לי גם את זה שהיא 'נרקומנית'.

"אני מציע לך לישון עם עין אחת פתוחה"

 

נמאס לי להתמודד עם זה. אני לא רוצה להיות במרכז העניינים וכולם אומרים לי שאסור לי להכניס ראש בריא למיטה חולה אבל לא תמיד יש לי ברירה.

אני חייבת לברוח לאנשהו. למישהו. למשהו.

נכתב על ידי , 28/10/2012 17:55  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתמול יום הולדת


יום הולדת 20? אני מכחישה כל קשר למאורע ומסרבת להזדקן!

עדיין חגיגות שישי בתוקף (את שבת יום הולדת האחרונה סגרתי) ואני מבטיחה לשכוח הכל ולכתוב שחזורים בבלוג.

 

הידיד שניסה להתחיל איתי בפעם האחרונה, אותו אחד שעזר לי לתכנן את היום הולדת שלי ניסה שוב לעשות מהלך. סירבתי בתוקף כי אני כבר בוגרת ואמרתי לו שיכבד אותי (וואו, פעם ראשונה) אבל הוא המשיך לנסות

"אני אוהב אותך, את לא מבינה?"

"כן?"

"כן"

"אז תכבד אותי ותתחיל בזה שתניח את הפלאפון כי אתה מסטול."

אני גאה בעצמי!!!

נכתב על ידי , 14/10/2012 15:44  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





13,881
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , משפחתי וחיות אחרות , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~Super Girl אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~Super Girl ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)