חלום שלעולם לא יתגשם
החלום שלי הוא... בעצם, אני לא חולמת. אני מנסה שלא, כי כל פעם שיצא לי לשאוף לאנשהו, תמיד בא מישהו או משהו והראה לי את המציאות. אני בת 14, לפחות בקרוב אהיה. אני לבד, אני חסרת כל. טוב... יש לי משפחה, בית אפילו שני מחשבים וטלויזיה בחדר. הבעיה, שזה לא מרצה. אני לבד, אין לי עם מי להתייעץ, אני לא אוהבת להתייעץ עם ההורים, הם תמיד יבינו לא נכון, ואז אני בבעיה. אני רוצה מישהו זר, שלא קשור למשפחה, אני רוצה מישהו שיחבק אותי ויאהב אותי כמו שאני. כמו שאני באמת, שלא אצטרך להיות מזויפת וצבועה, שלא אצטרך לשנות שום דבר בי, לטובת מישהו אחר. כל החברות שהיו לי... היו. כבר אין. לפעמים אני מתגעגעת, לביחד ולתחושה שאוהבים אותך, גם אם לא, כי גם הן צבועות. אני לא יפה, כנראה שזה הגורם העיקרי לזה שאני לבד. בנים תמיד מציבים לעצמם את הגבול שלהם, הגדרה יחידה וסופנית לבחורות שהם רוצים, הם לא יסתכלו על הטוב והיפה הפנימי, הם צריכים כוסית שתתן להם תחושה שהם גברים מול האחרים. בנות אלפלא. זה מאוד מעציב, באמת. טוב, גם מבפנים אני לא משהו. מצבי רוח משתנים, אדישה, רעה, מסוגרת.-אנשים פשוט לא מקבלים אותי.
הלב שלי... הפסיק לחיות מזמן. רק הגוף, מנסה לעשות משהו בכדי שלא אמות. אבל בקרוב גם הוא יתייאש ממני, אפילו הוא שונא אותי. אני לא רוצה להיות לבד...
החלום שלי הוא למצוא את האדם, שיאהב אותי מכל האחרים, שלא יתרחק ממני רק בגלל מי שאני. השאיפה שלי, לגרום לאותו אדם את האושר המגיע לו על כך שנתן לי את שלו. אבל... תמיד יש את האבל, האדם הזה לא יגיע, כי אדם כזה חיי רק בסיפורים שאנחנו יכולים לכתוב, אדם כזה עוד לא נולד. ואם כן, אשמח אם יאהב אותי ואז חלומי יתגשם, באמת יתגשם.
התחרות