התקשרתי לטל שהיה
מבוגר ממני בכמה שנים טובות, חוקי לכל דבר והומו תל אביבי ממוצע. אולי קצת מעל
הממוצע, הוא בין היחידים שהייתי הפאסיבי בנוכחותם. הוא הסכים להיפגש איתי מיד
והודעתי לו שיקנה אלכוהול, והרבה. הוא רק צחק לעצמו בטלפון ואמר שיאסוף אותי.
הספקתי להגיע לבית
הספר שלי כשהוא הופיע ואסף אותי. אהבתי את הפנים הממוצעות שלו, אבל אהבתי יותר את
גופו החטוב, הגדול והמושקע. את המגושמות שלו שהגיעה עם הגודל. הוא היה מבחינתי שיא
הגבריות, שקיוויתי להגיע אליו בעצמי, עד כמה שיכולתי.
הכרנו שנה קודם והוא
היה הראשון שהרשתי לו להתקרב לתחת שלי. זה כאב עד מאוד, אבל הוא הרגיל אותי מאז.
עכשיו זה כואב רק כשהוא מחליט להיות סאדיסט, גם אני אוהב להיות סאדיסט. אני אוהב
להתעלל בקורבנות שלי.
נסענו אליו, הוא דיבר
ואני שתקתי- לא הייתי במצב הרוח. קיוויתי שהאלכוהול יסדר לי אותו. עלינו אליו לדירה.
הדלקנו את הטלוויזיה על ערוץ רנדומלי, הוצאנו כוסיות וכוסות. הוא גם גלגל לעצמו
ג'וינט, אחת התכונות הפחות טובות שלו- עישון סמים.
אחרי כמה שוטים,
הרגשתי שאני מתחיל להשתחרר טיפה. נישקתי אותו בלי לחשוב עליה, סוף סוף. הרגשתי
שמצב רוחי מתרומם, לאלכוהול יש השפעה נהדרת עלי.
"היית מאוהב אי
פעם באישה?" נפלט מפי, לא באמת ידעתי על מה אני מדבר. הוא הסתכל עלי במבט
חוקר, חושד.
"כן. אני גם
שוכב עם נשים מדי פעם." הייתי מופתע לשמוע את זה. הייתי בטוח שהוא הומו מן
השורה, כזה שתמיד ידע מה הוא באמת רוצה ואוהב.
"אתה לשני
הצדדים?"
"כן..."
הוא ענה. "למה אתה שואל? התאהבת במישהי?" התחלתי לצחוק, מוחה את דבריו.
אני, להתאהב באישה? הוא בטח צוחק, אין סיכוי בחיים שאני אתאהב ביצור כזה. הוא לא
אמר דבר אחרי זה ורק רכן אלי ונישק אותי. זה המשיך והתגלגל משם, נתתי לאלכוהול
לשטוף אותי ולא חשבתי על כלום. נתתי לו לחדור אלי ונהניתי מזה. אני אוהב גברים, עם
איבר מין גברי, רק גברים.
הלכתי לבית הספר עם
כאב ראש נוראי וניסיתי לישון בשיעורים. מתעלם מכולם, שיעזבו אותי בשקט יום אחד.
רציתי שיום הלימודים ייגמר כבר, רציתי הביתה, למה קמתי באותו בוקר בכלל? בסופו של
דבר, הרגע המיוחל הגיע.
עברתי במסדרונות לעבר
היציאה מבית הספר ותפסתי את דמותה בזווית העין שלי, היא לא הייתה לבד. הופתעתי עוד
יותר כשראיתי אותו לידה. היא השפילה את ראשה והוא אמר דברים, לא שמעתי מה הוא אמר.
הסתכלתי עליהם והם לא הבחינו בי. הוא נגע בכתפה קלות, זה עצבן אותי, ואחרי זה פנה
והלך לכיוון אחר.
ניגשתי אליה, היא
נראתה מופתעת לראות אותי.
"מה הוא
רצה?" שאלתי,
"כלום."
היא ענתה קצרות כמעט בלחישה,
"זה לא נראה כמו
כלום." לחצתי,
"זה באמת היה
כלום." היא התעקשה.
"אל תשקרי
לי." הרמתי קצת את הקול והיא הרימה את מבטה אלי, עיניה ברקו, היא עמדה להתחיל
לבכות. "פשוט תספרי לי." ריככתי את קולי.
"הוא אמר שהוא
אוהב אותי. שהוא מצטער על מה שעשה אתמול ושהוא ישמח אם אשקול לצאת איתו." היא
אמרה משאירה רווחים ארוכים בין המשפטים.
"אל תאמיני
לו." המילים יצאו מפי. הוא לא הכיר אותה עד שגרמתי לו לעשות את מה שעשה, הוא
לא יכול לאהוב אותה. הוא בטח רוצה לנצל אותה, אולי זה דווקא רעיון טוב. אבל משום
מה רציתי שיתרחק ממנה כמה שיותר.
"אני לא
מאמינה." ענתה,
"יופי."
אמרתי ותפסתי בידה, "בואי נלך." הוספתי. אני צריך להתחבר אליה יותר אם
אני רוצה להרוס אותה באמת. הלכנו אליה שוב, רציתי להכיר אותה קצת יותר. לדעת מה
היא אוהבת, מה היא שונאת, איך היא מתנהלת.
"יש לך אלכוהול
בבית?" שאלתי אותה,
"כן, אבל הוא של
ההורים." היא ענתה בהיסוס,
"לא נורא. הם לא
ישימו לב. איפה זה?" ניסיתי לשכנע אותה והצלחתי כשהיא החלה להוביל אותי אל
מקום המסתור. היו להם הרבה בקבוקי יין... גם אם הייתי לוקח חצי מהם, הם כנראה לא
היו מבחינים. הוצאתי שני בקבוקי יין רנדומליים, היא לקחה אחד מהם ממני, החזירה
למקומו ושלפה אחד אחר.
"זה היה האחרון מסוגו,
אבא שומר אותו למקרה מיוחד." היא הסבירה את עצמה. אהא.
"את אוהבת
יין?" שאלתי אותה כשהיא הוציאה כוסות ליין.
"ככה ככה, אני
לא שותה כל כך." היא ענתה. יופי, היא תשתכר מהר.
חזרנו לחדר שלה,
פתחתי את הבקבוק הראשון ומזגתי לשנינו.
"לחיים."
הודעתי והקרבתי את כוסי אל שלה, נשקנו כוס לכוס ואז שתינו. היא לגמה לגימות קטנות
בכל פעם, לא ממהרת לשום מקום. באחת הלגימות שלה החזקתי לה את הכוס כך שלא תוכל
להתנתק ממנה ותמשיך לשתות. שתמהר קצת. כשעזבתי, היא נתנה לי מכה בזרוע עם כף ידה
הפרוסה. כנראה שמגיע לי.
התחלתי לתחקר אותה,
שואל שאלות רבות ומגוונות. הצבע האהוב עליה הוא ירוק, לא היה קשה לנחש. היא אוהבת
להיות לבד, לשמוע מוזיקה ולקרוא ספרים. היא ממוצעת בלימודים ולא משקיעה יותר מדי.
היא אוהבת בעלי חיים ופחות בני אדם.
"מתי התנשקת
בפעם הראשונה?" הייתה אחת השאלות,
"אתמול."
היא אמרה והסמיקה, כמעט נחנקתי.
"את
רצינית?" שאלתי אותה לא מאמין.
"כן..."
היא ענתה חלושות.
"אז את גם
בתולה!" היא שוב הסכימה איתי, לא מסתכלת עלי- מנסה לברוח ממבטי. לא ידעתי אם
לרחם עליה או לשמוח. למה שאני אשמח בכלל שהיא בתולה? שאף גבר לא נגע בה שם... למה
שיהיה לי איכפת בכלל?
"את האמת, חשבתי
שאני גם אף פעם לא אתנשק." היא אמרה וצחקה, הבנתי שהאלכוהול החל להשפיע עליה,
חייכתי לעצמי. אבל המילים הבאות שלה ממש חירפנו אותי,
"אולי אני צריכה
לצאת איתו, בשביל לאבד סוף סוף את הבתולים שלי. אולי אשתחרר קצת אחרי זה."
"למה שתעשי את
זה? הוא פגע בך." הגבתי,
"אז מה... הוא
הראשון שהתעניין בי בכלל." עצרתי בעד עצמי לא לפלוט שהוא המתעניין בה רק כי
אני אמרתי לו לעשות את זה, במקום זה אמרתי
"אז מה? את
תשכבי עם כל אחד שיקדיש לך תשומת לב?"
"לא...
אבל..." היא גמגמה.
"גם אם זה הומו
כמוני?" המשכתי. היא נעצה בי את מבטה, מה היא רוצה? לא הבנתי את המבט המיוסר
שתפס את עמדתו על פניה. "תעשי מה שאת רוצה." נכנעתי ומזגתי עוד יין. היא
השתתקה ואני המשכתי לשתות. אני שותה יום שני ברציפות, בסדר "פחמיליה"
כמו שאומרים אצלנו.
"את חושבת שלסביות
נמשכות לגברים?" שאלתי אותה, לא מצפה לתשובה.
"מבחינת משיכה
מינית? אני חושבת שלא. זה כמו שהומואים לא נמשכים לנשים." הסכמתי עם החלק
הראשון של התשובה שלה "אבל לדעתי צריך להתאהב באישיות, באופי ולא במגדר. לא אכפת
לי להיות עם אישה אם אני אוהב אותה, אם אני אוהב את האישיות שלה." כמו חץ ישר
ללב. לא ידעתי מה לחשוב, לא רציתי לחשוב שזה נכון לגבי. זה לא נכון. אני אוהב
גברים, רק גברים. נשים לא מעניינות אותי וזה ממש לא משנה מה האישיות שלהן. אני
בכלל לא אוהב אנשים עם אופי, אני אוהב נבלות כמוני. שאכפת להם ממין וזהו. הנאה
גופנית בלבד.
"אולי עם נשים
ילך לך טוב יותר."
"זה בסדר, אני
דיי בטוחה שאני אוהבת גברים יותר. למרות שהטענה שלי עדיין תקפה." היא אמרה.
הניסיון שלי להעביר אותה צד לא צלח. "אתה לא חושב כמוני?"
"לא ממש. אני
חושב שהנטיות המיניות שלך קובעות את מי תאהב ומי לא." הרסתי לה את החלומות,
אני יודע- אבל מישהו חייב לעשות את זה. היא לא יכולה להשתלט עלי, אני של חבריי
הזכרים. "את ממש אדומה." אמרתי כששמתי לב לזה.
הושטתי יד כדי לבדוק
עד כמה היא חמה גם כן, המצח שלה היה ממש חם. היין ממש עלה לה לראש. חע, איזה משחק
מילים. היא הידקה את ידי אל מצחה בעזרת ידה,
"אתה קריר
ונעים." אמרה כשעיניה עצומות ועל פניה הבעה מתענגת. הסמקתי. כשניסיתי להחזיר
לעצמי את ידי, היא לא נתנה לי אלא הפכה אותה לצדה השני, היכן שהייתה עדיין קרירה
יחסית. הוספתי גם את ידי השנייה, מקרר אותה במקום נוסף. היא נראתה מאוד מרוצה
וחייכה לעצמה. לא יכולתי שלא לחייך גם כן. אישה מוזרה. אירחנו זה לזו לחברה עוד
כמה שעות עד שהלכתי בחזרה לביתי.
***
כן כן,
החלק הבא הוא האחרון.
האם תנחשו מה יקרה?
יומטוב,
I'm just one hell of a butler.