אני אוהבת את התמימות שלך.
לא רבים הם הגברים שעדיין תמימים כל כך כמו ילדים.
אני אוהבת את הצניעות שבך.
רק אתה מסוגל להגיד אינספור פעמים ביום - תודה, סליחה ובבקשה על כל דבר אפשרי.
אני אוהבת שאתה מאושר מהדברים הפשוטים ביותר.
רק מזה שהתקשרתי וסיפרתי לך על הפלוגה שלך.
את האכפתיות לא משנה מי הבן אדם.
וגם את הדאגה.
למרות שלפעמים אני חושבת שזה מיותר.
אני אוהבת שאתה מפתיע.
מגיע באמצע היום ולא מודיע דבר.
או שאתה מאשר את ההזמנה של אבא שלך.
אני אוהבת לאכול לך מהצלחת גם אם אכלתי כבר לפני שעה.
ולהחזיק לך חזק את היד.
אוהבת שאתה שולח סמס "בתאבון" כי כבר שעת ארוחת הצהריים.
אני אוהבת שאתה מתעפץ ומצטער על כך שיש לך בדיוק שעתיים לישון.
ושאתה מלטף לי השיער כי בדיוק סיפרתי לך כמה שהוא רך ונעים.
אוהבת להעיר אותך בנשיקות על הלחי כי נרדמת על הספה.
להתווכח איתך על שטויות מטומטמות רק כי אני אוהבת לחבק אותך חזק.
אני אוהבת שאתה גורם לי לבכות ולחייך בו זמנית.
שאתה גורם לי להתרגש, אבל אין לך מילים לומר לי על המכתבים שאני כותבת לך.
נתתי לך להכיר אותי,יש יותר ממך?
נתתי לך פרח, מה יותר אוהב מזה?
נתתי לך את הלב שלי, למרות שאתה מפחד לפגוע בו, מה יותר אוהב מזה?
ננתי לעצמי לאהוב אותך, אחרי ששנים הלב שלי היה ריק.
מה יותר מזה?!