הגיע הסופ"ש. קצת חשק לרשום בבלוג.

אז האמת שאני אפרסם שיר, של המשוררת זלדה, שמאוד אהבתי.

שני יסודות / זלדה

הלהבה אומרת לברוש

כאשר אני רואה

כמה אתה שאנן

כמה עוטה גאון

משהו בתוכי משתולל

איך אפשר לעבור את החיים

הנוראים האלה

בלי שמץ של טירוף

בלי שמץ של רוחניות

בלי שמץ של דמיון

בלי שמץ של חירות

בגאוה עתיקה וקודרת.

לו יכולתי הייתי שורפת

את הממסד

ששמו תקופות השנה

ואת התלות הארורה שלך

באדמה, באויר, בשמש, במטר ובטל.

הברוש שותק,

הוא יודע שיש בו טירוף

שיש בו חירות

שיש בו דמיון

שיש בו רוחניות

אך השלהבת לא תבין

השלהבת לא תאמין.

אובכן, כנראה התהפכו היוצרות.

יצא לכל אחד מאיתנו לשחק את שני התפקידים.

סופ"ש מבורך :)