מאוד דאגתי לסחלבים שלי, כי כל הפרחים נשרו, והגבעול עצמו כמש, מה שלא קרה לי מקודם.
אבל הנה מהצד, התחילו לבצבץ להם עלים חדשים קטנטנים (מתוך העלים צומחים הגבעולים ומהם הפרחים).
ככה שזה סימן טוב, סימן להתחלות חדשות, שאני מקווה שיהיו טובות גם הן, אני מרגישה שהן יהיו טובות :)
זאת פחות או יותר המרגש לקראת השנה.
יום כיפור מגיע, וזהו יום מיוחד למדיי בעיניי. יש משהו מאוד נקי ביום הזה.
ולכן אפרסם פה שיר בנושא (מסתבר שאני בן אדם של שירת ימי הביניים).
ישנה בחיק ילדות/ יהודה הלוי
ישנה בחיק ילדות, למתי תשכבי!/ דעי כי נעורים כנעורת ננערו!
הלעד ימי השחרות? קומי צאי,/ ראי מלאכי שיבה במוסר שחרו,
והתנערי מן הזמן כציפורים/ אשר מרסיסי לילה יתנערו.
דאי כדרור למצוא דרור ממעלך/ ומתולדות ימים כימים יסערו.
היי אחרי מלכך מרדפת, בסוד/ נשמות אשר אל טוב ה' נהרו!
השיר הזה בשבילי מדבר על חופש. קראתי המון ספרים שמדברים על התעלות הנשמה,
על להתחבר לפנימיות בשביל להיות חלק מהנצחי.
ומצחיק שגם בימים ההם, בימי הביניים, עוד בלי להיות גורואים או מיסטיקנים,
ידעו על התעלות הנפש.
אז אני מאחלת לכם חברים להתעלות רוחנית, להגיע לניקיון נפש אחרי קצת מחשבה.
ואז יגיע גם החופש 
מממ... בחפירה פילוסופית למדיי,
מאחלת גמר חתימה טובה :) פיס.