אמנזיה רטרוגרדית

תמיד בילבלתי בין משקפיים לטוב לב. 

היא הייתה אומרת שזה לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות ושאני צריכה להפסיק לחשוב כל כך הרבה.

לא יצא מושלם

מה חסר?

אולי לא שמתי מספיק מלח

הרגשתי כזאת מטומטמת. שנינו הולכים ביחד, מדברים על איזה מישהו שאני בקושי מכירה! הדבר היחידי שאני יודעת עליו זה שהוא ג'ינג'י. חושבת על הדרך שעוד יש לנו לחזור את זה בחזרה ואנחנו הולכים ושותקים והולכים ושותקים ואז אני קולטת

זה לא רק הדייט הזה, זה כל החיים שלי. 

כל החיים שלי תקועים במין מעגל קסמים שכולם מכירים איכשהו את כולם ומדברים רק על זה. 

והכל נורא שטחי ורדוד 

אלה החיים שלי. והם הולכים לאיבוד. 

שום דבר לא קורה

שכבתי עם ההוא ואז הוא הרגיש צורך לשים לי מוזיקה. בהתחלה זה היה אביב גדג' ואז התחלנו לדבר על בלחסן. הראה לי את המכתבים שהם כתבו אחד לשני, שבועיים לפני שמת. 

מאז אני שומעת שיר של 15 דקות בריפיט. כבר שלושה ימים.