אז מותר לי התבכיין
מותר לי מותר לי מותר לי
מותר לי להרגיש עצובה ולרחם על עצמי
לקחת פסק זמן ממלחמה יומיומית
כמה כמהאפשר להאמין
שיום אחד זה יקרה
שארגיש בנח, בבית, שארגיש טוב עם עצמי לבד וביחד
מייד מתקרבת לשלושים, ועדיין בתולה
בתולה של יחסים
מוזר לא ככה דמיינתי את חיי
באמת שאני לא מבינה
וכבר די נמאס לי לקוות
זה לא שאני מחפשת בנרות, להפף אני מתרחקת
אף אחד לא נראה לי
לא אחרי כל מה שקרה לי
רק אני לא מצליחה להוציא מהראש את מה שאמא שלי החולת נפש אמרה
שתמיד אשאר לבד