בתקופה האחרונה היתה לי אחת מן ההפוגות האלה שלי שקורות לי כל הזמן... אני נהיית עסוקה מידי ועייפה מידי מכדי להיתעסק יותר מידי עם המשקל...
ורוב הזמן המשקל שלי נשאר סדיר בתקופות האלה...
היתי בחו"ל ועליתי קצת במשקל כי כל שניה הולכים למסעדה..עליתי ל50 ושמרתי על 50 הרבה זמן... עכשיו 49 ושוב יורדת לעט לעט... אולי כי יש לי חברה חדשה שניראת הרבה יותר קטנטונת ורזונת מימני..היא שוקלת 43...היא לא אנורקסית או משהו, היא נמוכה קטנה כזאת ולא ניראה לי שיש לה הפרעות אכילה אפילו שיש לה יציאות מוזרות מידי פעם היא מהאלה שסתם רזות כי זה הגוף שלהן. למרות שעכשיו למדתי שסתם רזות בצורה טבעית זה מיתוס וזה באמת קורה לעיתים מאוד רחוקות... רזון כמו שהוא מקובל בימינו לא נרכש מהגנים של האימא הכוסית שלנו אלה נרכש מצפיית יתר בערוץ פאשן טי.וי.
אני לא הפסקתי להקיא עדיין...היתה תקופה שלא היתי מקיאה הרבה, אבל עכשיו חזרתי לזה קצת...
אני לא יכולה לאכול בצורה נורמלית... אם אני אוכלת אז זה רק כמויות מטורפות של ממתקים ופחמימות... אם אני רעבה ממש ואני מחליטה לאכול משהו קטן ואז אני מרגישה רע עם זה אז אני כבר יאכל כמה שאני יכולה כי גם ככה אני יודעת שאני יקיא אז למה לא לאכול כל מה שאני חושקת בו..
אני אף פעם לא יקח אוכל לעבודה כי אני שונאת להקיא בעבודה זה פאדיחה רצח אם מישהו יגלה...אז אני מגיעה הביתה בערב רעבה בטירוף ואוכלת חצי מקרר
ולפעמים אני גם מגיעה לא רעבה בכלל אבל בכל זאת אוכלת חצי מקרר מתוך הרגל.
אני מרגישה שאני ממש שונאת אנשים שמנים (סורי אם אני מעליבה מישהו) ...אולי זה מתוך קנאה שהם שמנים ושמחים ואני שיש לי משקל נורמלי ואני לא מרוצה מעצמי בגרוש.
אני רואה בעבודה מישהו שמנה, ויעני ממש שמנה בת איזה 14 (ולמה אני מדגישה שהיא בת 14 כי בגיל כזה הכי קל להוריד במשקל) שניראת כמו המקרר שלי ואימא שלה עוד רוצה ללכת לאכול איתה מקדונלדס אח"כ ומצד שני היא מתלוננת למה לא עולה עליה שום דבר...כאילו פאק אולי אם היית מוותרת על המקדולנדס וסותמת את הפה שלך קצת וגברת אימא היתה תומכת בך קצת אז אולי היית מצליחה ללכת 10 מטר בלי להיתנשף כמו היפופוטם בעונת ייחום.
אוקי אני כל כך ילך לגיהנום אחרי מה שאמרתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
