אם עצוב לי אני יושבת מול המראה ומחייכת עד שאני מרגישה קצת יותר טוב
ואם כואב לי אני יוצאת לריצה ביישוב בשביל שאני לא אחשוב על הכאב
ואם משעמם לי אני קובעת שש משמרות בשבוע כדאי לא להשתגע
אם אני עושה משהו רע אני שוב פעם מחפשת את הספר שהמורה גיטארה הדתי שלי נתן לי.
ובזמן האחרון אני ממש לא מצליחה להלחין יותר.
ובקושי לשיר כי הקול שלי נעלם בתוך הסיגריות.
אמרתי לעצמי שאני לא יכתוב כאן על החיים האישיים
אבל איך אפשר שלא?!זה ממכר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
