מילים +

i  wrarrped my hands around your neck

wishing its what gon a make you wait

 "you took my hands and sed "dont be hard 

i looked at your sad eyeis get up and whisper bay

i didnt know what to do

so i got up and leaft you to

and thet park thet  just left by us alone

coldent healf but wonder what went wrong

בטח גם את זה אני הלחין בסוף

עוד סגירה בקופי בין.

עוד פעם לסגור מטבח. עוד פעם עשרות כלים מלוכלכים בערימות מחכים שאני יגאל אותם.

עוד פעם אני מלאה מבמיצי טינופת שניטזים עליי.

עוד פעם אני חוזרת הבייתה סחוטה

ועוד פעם אני לא נירדמת .

טוב מתחיל להיות פה מוטיב חוזר וזה לא שיר בכלל.

זה סתם עוד ערב רגיל.

פאק אני לא אוהבת את השיגרה.

חייבת לעשות מחר משהו לא שיגרתי.

איך אני שונאת את זה שאני רושמת פה בבלוג דברים. וכאילו אני בצפייה שמישהו יקרא את זה .

אבל זה לא ממש קורה..

כאילו מה איכפת לי אם קוראים פה או לא.. זה במילא קטעים שרק אני מבינה את הגדלות שלהם.

ודברים על החיים שלי שרק אני מבינה.

בלוגר, תמיד זה עשה לי קונוטציה רעה.

כאילו אתם יודעים,  קונטציה לאנשים חסרי חיים שיושבים מול מחשב ומזיינים בשכל ומצפים לתגובות.

אבל ברגע זה ..

אני הפכתי למזיינת שכל שמחכה לתגובות.

זה בעייתי.