גנבו ממני, את הזמן, את המרחב, את הימים.
גנבו לי את הלב ואת הנשימה
הייתי רוצה להיות דובון אכפת לי, לשכב לי על צמר גפן לבן (מתוק), לקפץ בין עננים
להשקיף מלמעלה ולחייך
לדלג משנה לשנה ובחזרה
ללכת קצת אחורה ולחבק את אלו שנעלמו
נעלמו מזמן שנראה כמו אתמול או נעלמו אתמול שנראה מזמן
זה כ"כ חסר לי החיבוק הזה, העוצמה הזו שנוצרת מהחיבוק הזה
זה חסר לי המון, בכל יום, כמעט בכל רגע שעובר
בכל רגע שאני נושמת (למעט הפעמים שאני רואה אותך, הרגע שבו נעתקת נשימתי)
גנבו אותי מעצמי
בעבר הייתי אחרת, טובה יותר
גנבו ממני את היופי, את התקווה, את הרצון
השנים גנבו ממני הכל, שחקו את נישמתי
אולי אגנוב את הכל בחזרה
אליי, בשבילי, למעני!
אולי...
אולי אגנוב בחזרה!
הרי הגונב מגנב פטור, לא?