את הבלוג הזה פתחתי לפני שנה-שנתיים, וכמו כמעט כל דבר שאני עושה, בשלב מסוים עזבתי אותו.
מעכשיו אני ינסה קצת לגלות אותו מחדש, להכניס בו קצת רוח חיים.
כל כך מדהים, איך שאני מסתכלת על הבלוג הזה משנה שעברה, ומבינה כמה השתניתי, וכמה השתנה באופן כללי.[
הבלוג הזה אף פעם לא היה סוחט צפיות, או מעניין במיוחד, כנראה שכתבתי אותו בשבילי.
לפני שנה החיים שלי לא היו מעניינים עד כדי כך כדי לכתוב עליהם, אבל עכשיו הכל שונה.
יש לי שתי אפשרויות-
האחת, לכתוב על החיים שלי, בספק אם זה יעניין מישהו.
השנייה, לכתוב על דברים באופן כללי שמציקים לי בזמן האחרון. אתם יודעים, דברים שקורים בארץ או בעולם, שמשום מה לרוב יש לי מה להגיד עליהם.
בכל אחת מן האפשרויות, חשוב לציין, יכללו השגעונות שלי, הפאקים שלי, וכל שאר השטויות שמייחדות אותי :)
לא ברור לי איך אני רוצה לחזור לכתוב כאן דווקא עכשיו, בתקופה הכי עמוסה בחיים שלי.
אני חושבת שהבעיה שלי היא שאני כותבת לפי דברים שעולים לי בראש באותה השניה, ולאחרים קשה לעקוב אחרי מה שאני כותבת.
כי שוב, רק אני חושבת כמוני.
אני מתה למצוא יום אחד בן אדם שחושב כמוני. בטוח יש אחד כזה בעולם.
בכל מקרה, אני כותבת כאן כדי שיום אחד זה באמת יהיה שווה זהב.
כשאני יהיה מפורסמת, כשאני ימות, או סתם כשאני יתבגר ויסתכל על זה בעוד מלא זמן.
הרי אין מקום יותר טוב לשמור דברים מאשר באינטרנט.. (למזלי הוא לא יכול להאבד לי בחדר).
תמיד אומרים שזבל של מישהו אחד הוא אוצר של מישהו אחר. או משהו כזה.
אז אולי הזבל שאני כותבת כאן יהיה שווה משהו, אולי הוא יעזור למישהו אחר.
אחרי הכל, התבגרתי הרבה בשנים האחרונות, פתרתי קצת בעיות עם עצמי, וכמובן שבמקביל יצרתי חדשות.
אבל זה העניין הגיל הזה אני חושבת... ככה אומרים לפחות.
אז אני יספר כאן קצת על עצמי, כדי שאף אחד לא יקבל רושם מוטעה מהפוסטים לפני שנה.
אני בת 16, בכתה יא, מאזור המרכז. יש לי שתי אחיות גדולות שאני אוהבת מאד, וכלב שהוא פשוט הילד שלי.
אני מדריכה בצופים, וכרגע השילוב בין בצפר להדרכה הופך אותי לילדה הכי עסוקה שיש.
קרו כל כך הרבה דברים שהשפיעו עליי בשנה-שנתיים האחרונות, כך שאני מניחה שלכתוב כל אחד במשפט קצר, לא ימצא אותם.
אני מנסה לחיות את הרגע, לאהוב את החיים כמה שאפשר, ולהיות אופטימית כמה שאני רק יכולה.
יש לי עוד הרבה דברים לומר, אבל אני מרגישה שאם אני יתחיל לכתוב כאן את כולם אני לא יסיים את הפוסט הזה בזמן הקרוב.
מי שירצה להכיר אותי, יכיר אותי עם הפוסטים הבאים, מי שלא, לא.
רק בקשה אחת, תגיבו על הפוסטים. כל דבר שעולה לכם בראש כשאתם קוראים את זה.
גם אם זה רע. אני חייבת לשמוע קצת ביקורת, או לפחות לראות שיש מי שקורא את זה..
אה כן, חג שמח לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
