רוב האנשים בעולם יעידו על עצמם שהם מאמינים באלוקים. חלקם יגדירו את עצמם כדתיים שומרי תורה ומצוות, ואצל חלק נוסף האמונה תסתכם באמונה בלבד.

פגשתי בחיי בלי סוף אנשים המשתייכים לקבוצה השנייה. הם הסבירו לי איפה עומדת האמונה שלהם, וחלק גדול מהם חזרו על משפטים כמו "אני רק מפריע לי כל ההחמרות של הרבנים" ו"אני חושב שאלוקים רוצה שנהיה אנשים טובים ולא אכפת לו מה אני אוכל ומה אני שותה".

זאת אומרת, בעיניהם, הדת הרחיקה לכת. זה התחיל באמונה בה' ובתורתו והתפתח למצוות ומנהגים, החמרות וסייגים, פסקי הלכה של רבנים, גדרות, איסורים, דעות, סתירות, מסורות ודעות שבסופו של דבר הובילו את האדם להיות אחד שצריך לשים לב מה שיש לו בצלחת, "כאילו זה מה שמעניין את אלוקים".

בואו נניח שאין רבנים, ובכלל, אין עוד הרבה אנשים מסביבכם. אתם גרים לבד, על איזה אי, שמחים שאלוקים הושיב אתכם על החלקה המדהימה ההיא, מחזיקים בידכם ספר תנ"ך ומוכנים ללכת בדרכו של ה', בלי כל ההחמרות של הרבנים.

אם תפתחו בפרשת "שמיני" בספר "ויקרא", תמצאו פרק שלם המדבר על מאכלות מותרים ואסורים.

יש שם אשכרה רשימה של סימנים שצריכים להיות אצל בהמה, חייה, דג ועוף, על מנת שנוכל לאכול אותו. יש שם אשכרה רשימה של מינים וזני עופות שאותם אסור לאכול. לא משהו שהרבנים המציאו. משהו שכתוב בתורה שחור על גבי לבן.

כמובן שלא הכל שם ברור וחלק, ויש הרבה שאלות לגבי בעלי חיים עם סימנים מיוחדים, או כאלה שהזן שלהם לא ניתן לגמרי לזיהוי, ועל כך הרבנים דנים. בתוך הדיונים הם מכלילים נושאים הקשורים למערכת הרבייה והעיכול של בעלי החיים ועל נושאים שונים ומשונים שאפילו זאולוגים מדופלמים יכולים ללמוד מגודל החכמה מההשכלה של אותם רבנים שהתעמקו בנושא עד כדי כך כדי להגיע אל האמת האלוקית.

ולא סתם הרבנים חפרו וחפרו כך בנושא, כמו שהם חופרים על כל נושא שהתורה מדברת עליו. כי כשאתה מסתכל על התורה, שחור על גבי לבן, ורואה שאלוקים אשכרה אומר לך מה לאכול ומה לא לאכול- אתה מבין שלאלוקים כן אכפת ממה שיכנס לך לפה. וכשאתה מבין את גודל העניין, שבורא עולם בכבודו ובעצמו מדבר איתך על "שרשרת המזון", אתה אשכרה מבין שגם יש לזה סיבות. זו לא סתם מצווה ולא סתם איסור של מה לאכול ומה לא לאכול.

הטבע בנוי בצורה מסוימת, להכל יש חוקים וכללים, וגם אצל היצורים החיים יש מארגי מזון. חייה מסוימת היא צמחונית, השנייה טורפת את הצמחוני והשלישי דורס ואוכל את הפגר של אותו טורף. להכל יש איזון. אם משהו ישתבש באיזון הזה- הטבע יהרס.

אז אם בורא העולם, יוצר החוקים ויוצר הטבע, זה שאתם מאמינים בו ובתורתו, אומר לכם מה מקומכם בתוך מארג המזון, ומה מותר ואסור לכם לאכול-איך אפשר להגיד שזו החמרה או הגזמה?

זהו האיזון הטבעי של העולם!

הכי מצחיק אותי לראות מישהו שאין לו בעיה לאכול שרימפסים וחזירים, אבל מטיף לכולם על מחזור.

הלו, גבר, תתעורר! מחזור זה חשוב, אבל אתה בעצמך הורס את האיזון הטבעי. אני לא צריך להיות איזה פרופסור לאקולוגיה בשביל להבין את זה. מספיק להסתכל על מה שבורא עולם כתב לנו בספר ההוא, איך קראו לו? אה כן, התנ"ך. התורה שלו.

שבת שלום