כשבנאדם הופך לחייל הוא עושה כמה ויתורים והוא מקבל על עצמו כמה וכמה חובות:

הוא מוותר על החופש שלו. הוא מוותר על האזרחות שלו. מנער עצמאי וחופשי הוא הופך להיות "רובוט של המערכת". השם שלו מתחלף למספר אישי, הבגדים שלו משתנים למדים ירוקים, העצמאות שלו מתחלפת בשירות אנשים תחת פיקודם של "רובוטים" אחרים של המערכת. על התספורת והגילוח שלך אתה מוותר לגמרי- כי הם צריכים להיות תיקניים במשך 3 שנים. אתה מבטל את עצמך במשך 3 שנים שבהן יכולת לעבוד ולהתפתח. אתה לא עובד, אתה לא לומד, אתה לא טס להודו ואתה לא מסיר משקפיים בלייזר. את כל אלה תעשה בתום 3 השנים, אם לא תחתום קבע.

אתה תמיד בכוננות. גם כשאתה יוצא לאפטר או לחמשוש או אפילו לרגילה- אתה חייב להיות זמין כל 4 שעות לטלפון שלך, גם בשבתות וחגים. ואם מקפיצים אותך- אתה קופץ. גם אם זה על חשבון יום חופש שלקחת. וגם אם אתה באמצע יום כיף עם המשפחה בבריכה.

אתה מסתכן למען המולדת. אתה נשבע לעשות הכל עד כדי חירוף הנפש למען חבריך, למען המולדת ולמען אזרחיה. ובמקרים מסוימים אתה גם ממש עושה את זה.

ומה אתה מקבל בתמורה? 360 שקלים בחודש ונסיעות חינם מהבסיס הביתה ומהבית לבסיס.

זה החוק החדש שקבעו שכנראה יתחיל לקבל תוקף החל מיולי הקרוב. אין יותר "נסיעות חינם" לחיילים. החיילים יקבלו "רב-קו" שאותו יגהצו בשביל נסיעה מהבית לבסיס ומהבסיס לבית, כל כרטיס יטען ויותאם אישית לחייל עפ"י מקום מגוריו, מספר היציאות שלו ומיקום הבסיס בו הוא משרת, ואלו הנסיעות היחידות שיעשה בחינם.

ובואו נבדוק אילו עוד נסיעות חיילים עושים חוץ מנסיעות לבסיס ובחזרה:

-נסיעות לרופאים מומחים.

-נסיעות לקב"ן.

-נסיעות למרפאות שיניים.

-נסיעות לפיזיותרפיה.

-נסיעות לועדות רפואיות.

-סיפוחים

-השתלמויות

-ימי עיון

-נסיעות לביקור רופא או למיון אם חס וחלילה חליתי או נחבלתי מחוץ לשעות בהן אני ביחידה.

-נסיעות לקניות של בגדים ואוכל אותן אני מממן לעצמי לזמן בו אני נמצא בבסיס.

-נסיעות לעזור או לבקר קרוב משפחה או חבר חולה.

-נסיעות עסקים.

אה, כן, וגם מדי פעם, אם אין לי רישיון, אין לי רכב, אין לי כסף ויש לי כח לעלות על מדים- אני עולה על מדים, כולל הפק"ל כיסים ונוסע בחינם בתחבורה הציבורית.

אבל לא, החליטו שהנסיעות הללו לא מספיק חשובות או הכרחיות לחיילים. הן "מבזבזות" יותר מדי כסף למדינה. שאת הנסיעות הללו יממנו החיילים מ-360 השקלים שהם מקבלים בחודש. שיוותרו על זה יחד עם הזהות שלהם, המראה שלהם והחופש שלהם.

ה"נסיעות חינם" לחיילים זה לא מותרות!

חייל, שמוותר על כל כך הרבה דברים ומקבל כל כך מעט, מגיע לו קצת. צ'ופר קטן. צ'ופר שהוא גם הכרחי.

הצ'ופר הזה הוא לא רק צ'ופר לכיס שלו אלא גם צ'ופר לביטחון האישי שלו. החייל יודע שהוא יכול להגיע מכל מקום לכל מקום בלי דאגות. אבל אם הדאגה שלו תהיה כספית- הוא יוותר על הנסיעה באוטובוס. הוא יעדיף לשלם פחות ולנסוע עם חאפרים או לא לשלם בכלל ולקחת טרמפים. וכאן זה פוגע בביטחון האישי שלו.

זה פוגע בנוחות של החייל, שעכשיו, במקום לרוץ מהר לאוטובוס ולתפוס מקום הוא גם יצטרך להציג כרטיס ולהעביר אותו, וכל זה אחרי שהוא חיכה שכל ה-100 חיילים שנמצאים לפניו באוטובוס (לפעמים גם יותר, במיוחד בראשון בבוקר, במיוחד אחרי שביטלו לנו את הרכבות בראשון בבוקר) העבירו כרטיס. הוא יצטרך מדי פעם לתת דין וחשבון ואפילו לשלם מכיסו, אם הכרטיס שלו נתקע, אם הוא בטעות השתמש ברב-קו שלו נסיעה אחת יותר מדי ואם חס וחלילה הוא איבד את הכרטיס שלו.

זה פוגע במורל של החיילים, שלקחו להם זכות אחת. וזה לא שיש להם יותר מדי זכויות אחרות להתנחם בהם.

זו הידיעה שהאנשים בדרגים הגבוהים הצליחו למצוא לעצמם אוכלוסיה נוחה שממנה הם יגרדו את הכסף שכל כך חסר לנו במדינה (ע"ע "איפה הכסף?" בטור של יאיר לפיד בידיעות מהשבת האחרונה), בצורה כל כך פוגענית ומעצבנת.

ואתם יודעים מה הכי מעצבן? שאפילו אין לנו זכות להתאגד ולהפגין נגד העניין. אנחנו צריכים לקבל על עצמנו את הגזרה ולסתום את הפה.

יש פה צדק?