בפוסט הקודם כתבתי על "הכיבוש התל אביבי" כדי לשים מראה מול הציבור התל אביבי-שמאלני-משכיל שיוצא נגד הכיבוש של צה"ל. ובכן, לא סתם אומרים "המתחיל במצווה-אומרים לו גמור", כי מסתבר שכל הפוסט שלי לא שווה כשרוב רובם של האנשים שאני מדבר איתם פשוט לא מכירים את ההיסטוריה של היהודים והערבים בארץ ישראל.

אז עזבו אתכם 12 שנות לימוד. בואו אני אקצר לכם את כל שיעורי היסטורית היהודים והערבים בארץ ישראל לפוסט אחד קצר וקולע. אני בטוח שגם הרבה אנשים משכילים יוכלו ללמוד ממנו דבר או שניים.

ראשית, כמה עובדות על עם ישראל וארץ ישראל.

עם ישראל- בעצם היהודים הם בעלי הזהות הכי עתיקים בעולם. היוונים שאתם מכירים היום ביוון הם לא אותם יונים מיוון העתיקה, והמצרים של היום הם לא אותם המצרים ממצרים המקראית. היהודים, לעומת זאת, זה העם היחיד שלמרות כל השנים ולמרות הגלות הארוכה- נשאר אותו עם יהודי. אנחנו היהודים הם אותם יהודים בני ישראל צאצאי צאצאיהם של אברהם, יצחק ויעקב אבותינו.

מאז ימי אבותינו ישבו יהודים בארץ ישראל. אנשים שלא מאמינים בתנ"ך יכולים לא להאמין שאלוקים הבטיח לאברהם אבינו שארץ ישראל שייכת לו לזרעו, אבל הם לא יכולים להתווכח עם עובדות היסטוריות שגם המדע הוכיח- שהישיבה ה"עתיקה" ביותר שיש בעולם זו הישיבה של יהודים על אדמת ארץ ישראל. וזה נתון.

ארץ ישראל- זה לא אותם קווים ירוקים וגבולות שאנחנו מכירים היום. ארץ ישראל, עד לפני פחות מ-100 שנים היתה גם מה שאנחנו מכירים היום כארץ ישראל (כולל רצועת עזה והגדה המערבית), גם ירדן (בכלל לא היה קיים מושג כזה "ממלכת ירדן", בעצם קראו לאזור הזה "עבר הירדן המזרחי") וגם סוריה (שכללה אז גם את סוריה וגם את לבנון).

ככה נראתה ארץ ישראל וככה חיו היהודים בארץ ישראל מאז שעלו ממצרים ועד שהחלו הגלגולים, שאותם אני אחלק לכמה חלקים:

גלגול ראשון- יצירת השם "פלסטין":

אחרי שנים על גבי שנים על גבי שנים שעם ישראל חי בארץ ישראל, עם שופטים, עם נביאים ועם מלכים, התחילו כיבושים של ממש. העמים שתמיד חשקו בארץ ישראל- הצליחו סוף כל סוף "לכבוש" אותנו. אני בכוונה לא נכנס לגמרי לפרטי הכיבוש ולשמות העמים שכבשו אותנו ולפרטי ההגליה ולזמנים, כי זה לא כל כך משנה. הפרט היחיד שמשנה לי לספר בגלגול הראשון זה יצירת השם "פלסטין".

אחרי שהיוונים כבשו ושלטו בארץ ישראל, הם החליטו לחלק אותה למחוזות שליטה בתוך הממלכה שלהם. לחלק העליון הם קראו "סוריה" (מה שאנחנו מכירים היום כסוריה ולבנון) על שם "האשורים" המקראיים, ולחלק הדרומי והגדול יותר הם קראו "פלשתין" (ירדן+ ארץ ישראל של היום) על שם "הפלשתים" (פלשת) המקראיים.

אנטיוכוס המפורסם מסיפור חנוכה היה "הנציב הסורי" של ממלכת יוון.

חשוב להדגיש שגם בתקופה שבה שלטו היוונים בארץ ישראל- עדיין חיו בה יהודים. גם לאחר מכן, כשהאימפריה היוונית נפלה והגיעו עמים אחרים שכבשו את ארץ ישראל (ולא משנה אם זה רומאים או ביזנטים)- היהודים חיו בשכנות (לא מי יודע מה טובה, ותחת הרבה גזרות) עם העמים הכובשים שלהם בתוך גבולות ארץ ישראל (שמאותה תקופה נחלקו רק באזורים שלהם- סוריה בצפון ופלסטין בדרום).

גלגול שני- הערבים נכנסים לתמונה:

חלפו השנים והגענו למאה ה-7. האיסלאם מתחיל למשול בארצות ערב ומתחילה כתיבת הקוראן. הערבים כובשים ומפיצים את האיסלאם ברוב המדינות שאתם מכירים עד היום כ"מדינות ערביות". בין היתר, הערבים כבשו גם את ארץ ישראל.

לפני כן, כאמור, לא היה איסלאם ולא היו ערבים בארץ ישראל. החל מאותה תקופה (שנקראת "האימפריה המוסלמית") התחילו לחיות גם בארץ ישראל ערבים. הם חיו ביחד עם היהודים (שהיו שם מאות שנים קודם לכן) תחת כיבוש, בדיוק כמו שהיוונים, הרומאים וכל הכובשים הקודמים חיו עם היהודים בארץ ישראל תחת כיבוש.

ככה התנהלו החיים בארץ ישראל למשך ה(בערך) 700 שנים הקרובות, עד שה"אימפריה העות'מאנית" נכנסת לתמונה וכובשת בין היתר גם את ארץ ישראל.

ההבדל היחיד בין הכיבוש הזה לכיבושים האחרים שהיו בארץ ישראל, הוא שגם לאחר נפילת "האימפריה המוסלמית" עדיין נותרו ערבים מוסלמים בארץ ישראל, שחיו בשכנות עם היהודים, שכולם ביחד חיו תחת משטר עות'מאני בארץ ישראל עד הגלגול הבא.

גלגול שלישי- הציונות:

הגלגול השלישי הוא המבולגן ביותר.

בעולם יש הרבה התרחשויות שמובילות למלחמת העולם הראשונה, והציונות צוברת תאוצה. להיהודים כנראה נמאס לחיות תחת כיבוש בארץ ישראל (כל פעם תחת כיבוש של אימפריה אחרת) או תחת גזרות שמד בחו"ל. המאמינים שביהודים עוד זוכרים את מה שכתוב בתורה על זכות האבות על ארץ ישראל.

היהודים מזהים פוטנציאל לעצמאות דרך הבריטים. הם ידעו שם ידידיהם הבריטים יפילו את המשטר העות'מאני בארץ ישראל ויכבשו אותה מידם- הם יכירו בארץ ישראל כמדינת היהודים ויתנו להם את זכויותיהם הבסיסיות שלא היו להם מזה אלפיים שנה.

"הצהרת בלפור" היתה ההסכם הגלוי בין ישראל והבריטים.

ואכן תחילת התוכנית הצליחה באופן חלקי, כשהבריטים הצילחו לכבוש חלק מארץ ישראל- את פלסטין (תזכורת: ישראל+ירדן של היום). את החלק השני של ארץ ישראל, סוריה (תזכורת: סוריה ולבנון של היום), כבשו הצרפתים.

היהודים לא בכו יותר מדי על אובדן החלק ההוא. הם כל כך שמחו מזה שלפחות הרוב המוחלט של ארץ ישראל שוב יהיה שלהם, גם אם זה תחת מדנט בריטי. העיקר שיש להם זכויות והכרה בינלאומית.

אז זהו, שלא!

בארץ ישראל, כמו שהזכרתי בגלגול הקודם, חיו ערבים שהיו "השאריות של הכיבוש מימי האימפריה המוסלמית". הם שמעו שהיהודים הולכים לקבל זכויות והכרה, והם מאוד לא אהבו את זה. הם אהבו להיות רוב חזק בארץ ישראל. עם תחילת "הרגשת החופש" של היהודים והעלייה הראשונה של היהודים לארץ- הערבים החליטו שמדובר ב"פלישה ציונית". ומכאן התחילה המלחמה הגדולה שלהם ביהודים. הם התחילו לעשות פרעות שעד היום נחשבות לפעולות הטרור הראשונות של הערבים ביהודים (אחרי הכיבוש המוסלמי כמובן).

הבעיה היותר גדולה של היהודים היתה שגם הבריטים נכנעו ללחץ הערבי, והם פשוט החליטו לחזור בהם מההסכמים שהיו להם עם היהודים. ואפילו יותר מזה! הבריטים התחילו להוציא "ספרים לבנים" שהיו בעצם רשימות של חוקים ומגבלות כלפי זכויות היהודים, עלייתם לארץ והגבלת מקום ההתישבות שלהם בארץ ישראל. עד כדי כך היתה חזקה ההשפעה של הערבים על הבריטים.

השיא, לפי דעתי, היה כשהבריטים החליטו על "פינוי חד צדדי", העבירו את כל היהודים מעבר הירדן המזרחי אל עבר הירדן המערבי והכריזו על עבר הירדן המזרחי כשטח ערבי בלבד!

שימו לב! היהודים כבר ויתרו קצת לפני כן על "סוריה" שגם היתה חלק מארץ ישראל (שנכבשה ע"י הצרפתים), ועכשיו גם לקחו לה עוד שני שלישים מארץ ישראל(!), את עבר הירדן המזרחי- ונתנו לערבים.

כאן התחילה תקופה של קרוב ל-30 שנה עם הרבה מאוד בלאגן. פרעות של יהודים בערבים, הקמת מחתרות יהודיות שנלחמו בערבים, נלחמו בבריטים ואפילו נלחמו אחת בשנייה. בין לבין, באירופה, היתה גם שואה.

הגלגול המבולגן והמשמעותי הזה נמשך כ-30 שנה, לפני פחות מ-100 שנים, עד הגלגול הרביעי והאחרון בשנת 1947.

הגלגול הרביעי והאחרון (בינתיים לפחות)- הקמת מדינת ישראל:

1947. אירופה מתאוששת ממלחמת העולם השנייה והיהודים מתאוששים (איכשהו) מהשואה. האו"מ מחליט על הקמת שתי מדינות בארץ ישראל. היהודים מרוצים. הערבים פחות.

שימו לב! הערבים שלא מרוצים משתי מדינות לשני עמים הם אותם ערבים שקיבלו את "סוריה" (ולאחר מכן את "לבנון") לאחר הכיבוש הצרפתי, ואותם ערבים שקיבלו מהבריטים את עבר הירדן המזרחית (שעדיין לא הוכרה כממלכה).

החלקים האלה פלוס החלקים שהם עוד אמורים לקבל בתוך מה שנשאר מארץ ישראל- עדיין לא מספיקים להם!

הם לא רוצים בכלל יהודים בארץ ישראל. מבחינתם, ארץ ישראל (או כמו שהם התרגלו לקרוא לה "פלשתינה") שייכת להם, והיהודים הם פולשים.

הערבים שחיו בחלקים שעד לפני 30 שנה היו חלק מארץ ישראל (ירדן, סוריה ולבנון) בתוספת מדינות ערביות שכנות (מצרים למשל) הכריזו בפניי כל העולם: אם היהודים מכריזים על מדינה יהודית- אנחנו פותחים במלחמה!

1948- דוד בן גוריון מכריז את הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, והערבים פותחים במלחמה במטרה לכבוש את כל ארץ ישראל. חלק מהערבים שחיו בארץ ישראל ברחו למדינות השכנות (ועד היום הם נמצאים שם במחנות פליטים, כי אחיהם הערבים לא מסכימים לקבל אותם במדינות שלהם), חלק מהערבים נכנעו להכרזה והחליטו להיות ערבים אזרחי מדינת ישראל, אבל הרוב המוחלט- יצא למלחמה נגד הצבא הלא מאורגן של המדינה שהרגע נולדה.

בעזרת ה' ובהשתדלותנו הרבה- היהודים הדפו את כוחות האויב והצליחו להמשיך להחזיק ברוב חלקי ארץ ישראל שהוגדרו להם עם הקמת המדינה. אמנם חלקים מארץ ישראל שגם ככה לא היתה שלמה- נכבשו וקיבלו שליטה ירדנית או מצרית (רצועת עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים).

1967- מלחמת ששת הימים.

הערבים מחליטים שוב לנסות לכבוש את ארץ ישראל. אותן מדינות עם אותם צבאות מתקדמים לעבר גבולות ארץ ישראל ומתחמשים עם אותה מטרה ראשונית- לסלק את ה"פולשים הציוניים" מארץ ישראל.

כאן הערבים קיבלו מכה ניצחת. הרבה חיילים שלהם מתו, אבל הרבה יותר מזה כאב להם שצה"ל הצליח לכבוש מהם בחזרה את הכותל, את הגדה המערבית, את רצועת עזה וגם את רמת הגולן.

****************

מאז ועד היום, הערבים ותומכיהם בעולם ובארץ (אנשי השמאל) טוענים שצה"ל הוא צבא כובש. טוענים שיהודים מסוימים חיים באזורים שלא שייכים להם מבחינה חוקית והיסטורית.

איך הטענות הללו מסתדרות עם שיעור ההיסטוריה הקצר שלמדתם בפוסט הנ"ל? רק אלוקים יודע. הוא החונן לאדם דעת, לא אני.

לאלו שמאמינים שאפשר לעשות שלום עם אותם ערבים- אתם טוענים שהכי קרוב להסכם היה "הסכם אוסלו". אז אני לא יודע אם אתם מודעים לזה, אבל אש"ף, אותו ארגון שיצחק רבין ראה בו כארגון לגיטימי לנהל איתו משא ומתן על שטחים תמורת שלום, הוא "ארגון שחרור פלסטין", והוא הוקם בשנת 1964, שזה אומר 3 שנים לפני מלחמת ששת הימים, שזה אומר 3 שנים לפני "הכיבוש הציוני" שאתם מכירים. אם ככה, את איזה פלסטין בדיוק אש"ף רצה לשחרר? את כל מה שנשאר מארץ ישראל. כולל ירושלים, כולל חיפה וכולל תל אביב!

אחד הסעיפים הבולטים באמנה שלהם אומר שרק בעזרת כח וטרור הם יצליחו לגרש את האויב הציוני שהחל לפלוש לפלשתינה מאז 1917(!).

הם לא רוצים אותנו בארץ ישראל!!!

גם סוריה, גם לבנון וגם ירדן הם חלקים מארץ ישראל ששייכת ליהודים שגרו בה עוד מלפני שכל עם שאתם מכירים על המפה היה חי על אדמה כלשהי!

הערבים כבשו את ארץ ישראל לפני 1,300 שנים ומאז החלו לשבת שם ביחד עם היהודים!

בניגוד להסכמים הברורים (עם הבריטים), הערבים שחיו בארץ ישראל קיבלו יותר משני שליש משטחי הארץ והקימו שם את סוריה, לבנון וממלכת ירדן!

אותן מדינות ערביות לא מסכימות לקבל אליהן את הערבים שכן "נכנעו" להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ונטשו אותה!

את המלחמות שבעקבותיהן צה"ל כבש בחזרה חלקים ממדינת ישראל פתחו הערבים שחיו פעם בארץ ישראל וגם שלא חיו פעם בארץ ישראל מבטרה ברורה להרחיב את הטריטוריה הערבים ולסלק את "הפולש הציוני"!

שמאלני שלא הכיר את כל העובדות וקרא את הפוסט הזה צריך להבין עכשיו מה היא הזכות ההיסטורית והחוקית של היהודים על ארץ ישראל ומה היא הגישה הכובשת והדורסנית של הערבים שחיו או שלא חיו בארץ ישראל כלפי היהודים.

אם הוא עדיין חושב שצה"ל הוא צבא כובש ושצריך לתת חלקים מ(מה שנשאר לנו) מארץ ישראל- איך אומרים הערבים? אללה ירחמו.