לפני כשנה, בלוגרית שמכנה את עצמה "אליס" כתבה פוסט מוצלח על האמונה שלה בפיות. אחרי שהשתעשעתי מעט מקריאת אותו פוסט, עברתי לתגובות, ושם במקום להשתעשע התחלתי לדאוג. דאגתי מכמות האנשים שהגיבו לעניין בחיוב ולא ראו את הבעיה באמונה הזו של אליס.

אחרי שהגבתי לה וזכיתי לתשובות שלה ושל עוד מגיבים שהתערבו, זה כבר הפך מדאגה לשוק של ממש. לא יכול להיות שאנשים ככה מתיחסים אל סוג כזה של אמונה, כך חשבתי לעצמי.

בהשפעת אותן תחושות, כתבתי פוסט "אמונה מעוותת", כאן בבלוג. לא חלמתי שהפוסט יגיע למומלצים של ישרא, ובטח שלא חלמתי שיגרור כמעט 800 תגובות, שרובן המכריע היו תגובות של זעם על כך שאני מקובע ושהאמונה שלי באלוקים לא שונה בכלל מהאמונה של אליס בפיות.

היה חצי צדק בדברי המגיבים, שכן הפוסט היה פוסט של תמיהה ולא פוסט הגיוני של נימוקים והסברים על עמדתי. לא חלמתי שבמקום כמו "ישראבלוג" בו אנשים מוכשרים יושבים וכותבים, צריך להסביר למה אמונה בפיות היא אמונה לא נכונה ומה השוני בינה לבין האמונה באלוקים.

עברה שנה. חבר העלה לי באוב את אותו פוסט שהציף לי מחדש את אותן רגשות. אני לא יודע אם אליס עדיין מאמינה בפיות, אבל הגיע הזמן לכתוב פוסט, שהוא לאו דווקא תגובה והסברים לדבריי (אותם חיסלו לגמרי בתגובות), אלא בכלל שיעור אמונה לחיים. כל מי שמחזיק מעצמו בעל ראש פתוח, לא רק לתורה אלא גם למדע, כדאי שיקרא וילמד:

נתחיל מהאמונה באלוקים.

אני לא מדבר דווקא על יהדות כדת, אלא על האמונה בכח עליון שמכוון\ברא את העולם. אמונה שקיימת בכל העולם, ברוב הדתות ואצל רוב בני האדם.

האמונה באלוקים התחילה אצל אברהם אבינו. הוא היה הראשון שלא "פגש" את אלוקים, אבל הגיע למסקנה שהעולם לא יכול להתנהל סתם כך. אברהם, שהיה מוקף בעובדי אלילים, הבין שה"אלוקים" שעליו צריכים להישען הוא לא משהו חומרי כמו פסל או כמו השמש. אברהם ראה שלעולם יש כוחות וחוקים מיוחדים. הוא ראה את שלל היצורים, את הטבע, את כח המשיכה והפוטוסינטזה, הקשר בין מארג המזון לצורות החיים, בין תנודות האדמה לצמחייה והמים שמסביבה, כוחות הגוף וגדולת האדם על הבהמה.

אברהם אבינו הבין שהעולם כולו נוצר בשביל החיים שבו, ושבמרכז החיים עומד האדם, שלו יש תכונות ויכולות נשגבות, נפלאות ולא מוסברות מעל לכל יצור חי אחר. הוא הבין מכך שהאדם לא הגיע סתם לעולם אלא שיש לו מטרה, ולא יכול להיות שמי שהביא אותו ומכוון אותו אל אותה מטרה זה משהו שנברא כעזר לו, כמו השמש או כמו פסל (שהאדם בעצמו יצר). הוא הבין שיש "כח עליון" שהוא מעבר לעולם החומר. משהו "רוחני". כנראה שהמשהו הזה זה אותו אלוקים שהוא שמע עליו, זה שעשר דורות קודם לכן נתגלה לנח, הביא את המבול על הארץ ונתן את מצוות בני נח.

אברהם הבינו התחיל להיות המאמין הראשון באלוקים, ששומר את חוקיו ומצוותיו ומכאן העניינים התגלגלו, וזה כבר לא לגמרי משנה...נחזור לענייננו:

אליס, נערה חכמה (כך היא עושה רושם לפחות) מאמינה בפיות.

קודם כל, חשוב להדגיש ולציין לזכותה שהיא מאמינה בפיות ולא יודעת שהפיות קיימות. דהיינו, היא לא באמת ראתה אותן באופן פיזי, כך היא טענה לפחות. ואני אומר שזה לזכותה כי קודם כל, זה מוריד ממנה את החשד או האפשרות שהיא סכיזופרנית (ואני מדגיש: חשד ואפשרות!), ומוסיף לה את התכונה הטובה, בעיניי, של בנאדם מאמין. לא משנה אם האמונה היא בדבר טוב או בדבר רע, לפחות יש בה אמונה. בעיניי זה דבר חשוב, אבל כדי לבדוק אם האמונה של היא מקולקלת, כמו שציינתי, צריך קצת לבדוק אותה.

בדיקה ראשונה: מאיפה נובעת האמונה?

אליס לא קמה בבוקר והחליטה שהיא מאמינה בצ'ונגוליגים, שאין לי מושג מה זה, אבל יכול להיות שיש דבר כזה צ'ונגולוגים בעולם והיא מאמינה שהם קיימים.

לא כך. אליס מאמינה בפיות. כולנו מכירים את המילה הזאת "פייה". ורובנו הגדול יודע שאם באה אליהם ילדה ואומרת להם "יש פיות בעולם!" אז אנחנו מלטפים אותה ואומרים "כן כן, וגם יש סנטה קלאוס" ואז חוזרים לשגרת החיים בידיעה שהיא מושפעת יותר מדי מ"מועדון ווינקס" ועוד שנה-שנתיים זה יעבור לה. גם אנחנו הרי היינו ילדים קטנים וקיווינו שיש פוקימונים בעולם (לפחות אני).

אם האמונה שלה היא באמת בהשפעת אגדות, סיפורים ותוכניות טלוויזיה- זו אמונה של ילד ואין ליחס לה חשיבות.

אבל אני מחזיק מאליס נערה יותר אינטיליגנטית, אז בואו נצא מנקודת הנחה שאליס לא סתם ילדה מושפעת והיא באמת חקרה ובדקה והגיעה למסקנה שיש מקום להאמין שבאמת קיימות פיות בעולם, והיא אפילו רואה תוצאות של מעשים שלהן ומנסה לתקשר איתן. הרי היו אנשים בעבר שהאמינו בפיות, למרות שהפיות התחילו כפנטזיה (ועדיין נמצאות תחת הערך הזה באינציקלופדיות), בכל זאת יש התיחסות שלהם, גם בכנסייה הקתולית, אז כנראה שזה סוג של אמונה די לגיטימית, ואם אליס מחזירה את עטרת האמונה ההיא ליושנה, זה לגיטימי בדיוק כמו שאברהם אבינו הביא את האפשרות של אמונה באלוקים לעולם, שאז זה היה סוג של פנטזיה.

אם ככה, יש לערוך את הבדיקה השנייה.

בדיקה שנייה: האם הפיות ממש נמצאות סביבנו פיזית?

אם אני אגיד לכם שאני מאמין בחיזרים (למרות שאני לא) זה יהיה לגיטימי. אמנם אף אחד לא באמת ראה חיזר, אבל החיזר, כשמו כן הוא, חי-זר. יצור חי שהוא זר לנו, מעולם לא ראינו אותו, והסיבה שלא ראינו אותו היא שאם הוא קיים, הוא קיים במקומות רחוקים בחלל שאין לנו, בני האדם, אפשרות להגיע אליהם ולחקור אותם. אבל מדענים מסוימים טוענים שיש סיכוי שיש יצורים אחרים, שאנחנו לא מכירים, שיכולים לפתח יכולות חיים במקומות הללו.

אבל באמונה של אליס עם הפיות זה לא כך. הפיות לא נמצאות במקומות שאנחנו לא יכולים להגיע אליהם. אליס מאמינה שהפיות ממש משאירות עקבות סביבנו, אם לא עקבות פיזיות אז לפחות תוצאות של מעשים שהן עושות סביבנו (אליס מאבדת את המפתחות למרות שהיא בטוחה שהיא שמה את המפתחות על השולחן, אז היא מאמינה שהפיות הן אלו שלקחו לה את המפתחות כדי להשתעשע איתה).

אם ככה, עפ"י אמונתה של אליס, הפיות נמצאות ממש סביבנו. זאת אומרת, הפיות הן סוג של יצור חי, כמו זבובים. אנחנו הרי לא מכירים את כל סוגי הזבובים, וגם לא את כולם אנחנו מצליחים לקלוט. אבל ברור לנו שכל הזמן מסתובבים סביבנו זבובים, קטנים יותר וקטנים פחות, זריזים יותר וזריזים פחות, שקשורים אלינו ומשפיעים אלינו יותר (בהפצת מחלות פקו-אורליות למשל) וקשורים ומשפיעים עלינו פחות (במארג המזון). הפיות לא צריכות להיות שונות מאותם זבובים, לכאורה.

אז זהו, שהן כן. כי אם אכן יש סביבנו זן נדיר של יצור חי- היו צריכים לגלות אותו. חד משמעית. אין סיכוי שלא.

הרי המדע, כיום, לא יכול שלא לקלוט כל דבר חומרי שנמצא בעולם וסובב אותנו. כדי שנוכל "לפספס" את הפיות, הפיות צריכות להיות מהירות יותר ממהירות האור, קטנות יותר מהמולקולה הכי קטנה וחמקמקות ונדירות יותר מ"החלקיק האלוהי" שסוג-של-נתגלה אי-שם. ואם הן אכן כאלה, אין סיכוי שהן יכולות להשפיע עלינו איכשהו.

לכן, אם שללנו את האפשרות שהפיות הן יצור-חי שנמצא סביבנו פיזית, בואו נמשיך לתת לאליס קצת קרדיט ובכל זאת ננסה לבדוק אם האמונה שלה אפשרית, ואת זה נעשה עם הבדיקה השלישית והאחרונה.

הבדיקה השלישית והאחרונה: אולי הפיות הן משהו רוחני.

בדיוק כמו אלוקים, גם הפיות יכולות לכאורה להיות משהו רוחני. משהו שהוא מעבר לעולם החומר. וכמו שאת אלוקים, שאיננו עשוי מחומר, אי אפשר לקלוט (מהסיבה הפשוטה שאין אנחנו, היצורים שעשויים מחומר, יכולים לקלוט פיזית משהו לא חומרי), ככה אולי גם את הפיות, אי אפשר לקלוט, אבל אפשר להאמין שהן נמצאות בכל מקום ומשפיעות עלינו, כי הן משהו רוחני.

ובכן, צר לי לבשר, אבל גם זה לא אפשרי. כיוון שמשהו שהוא לא חומרי לא יכול לבוא בכמות.

מים זה דבר חומרי, לכן מים זה דבר עם גבול. המים נוצרו מתישהו והמים מוגבלים בכמות. אני יכול להביא לך בקבוק מים ולהגיד לך "הבאתי לך ליטר מים", כי ספרתי ובדקתי כמה יש לי מהחומר הזה שנקרא מים.

כעס זה משהו לא חומרי. כעס זה רגש, זה משהו רוחני. לכעס אין גבול. לכעס אין צורה ואין גבול ואין כמות. אני לא יכול לספור 200 מולקולות של כעס ולהגיד לך "אני כועס עליך 200".

משהו רוחני הוא משהו לא מוגבל, ואם הפיות הן משהו רוחני, אז הן לא יכולות לבוא ברבים. אין פיות, יש אולי פייה אחת.

בכוונה התעלמתי לכל אורך הדרך מדברים לא הגיוניים שכתבה אליס (על אבקת פיות למשל, וכד'), ובכוונה ניסיתי ללכת כל הזמן לטובתה ולצאת מנקודת הנחה שהיא כן עברה תהליך של בדיקות וחיפוש אחר האמת באמונה שלה. אבל ראיתם יחד איתי את העובדות.

אם עד עכשיו הצלחתם לעקוב אחרי העובדות, אתם צריכים להבין שאם קיימת פייה בעולם הזה, כנראה שהיא פייה אחת ויחידה. הפייה הזו היא חסרת צורה ואיננה מוגבלת, לא בזמן, לא בכמות ולא בשטח. היא נמצאת בכל מקום, והיא בהחלט יכולה להשפיע על חייה של אליס, גם על מה שקורה לה (או לחפצים שלה) וגם על הרגשות שלה (לגרום לה לשמחה, למשל). וכן, אפשר אפילו לתקשר איתה.

אליס יכולה לקרוא לזה פייה, אני קורא לזה אלוקים.