בתקופה האחרונה, המחנה הלאומי-ימני בארצנו מרגיש קצת מסורס. בג"צ דופק אותו מכל הכיוונים. 

כל עתירה, כל ניסיון וכל חתירה נגד מחבלים\מסתננים- נחסמת על ידי אנשי הדמוקרטיה וזכויות האדם של בית הדין הגבוה לצדק.

ובכן, אחיי הימניים, צר לי לאכזב אתכם, אבל בג"צ צודק.

שחרור אסירים פלסטינים עם דם על הידיים זה לגיטימי לגמרי ומעצר מסתננים זה לא חוקתי בכלל.

הם צודקים במאה אחוז!

הרי מה זה אסיר פלסטיני עם דם על הידיים שהמחנה הימני מתעקש לקרוא לו "מחבל"?

מדובר בבן מיעוטים בארצו, שכדי להתנגד לממשל, הוא מזהה אוטובוס של ילדים תמימים בני הלאום השולט בארצו, משליך רימון, רוצח כמה, פוצע כמה ונמלט מהמקום.

בכל מקום אחר בעולם, ברגע שהיו מוצאים את אותו בן מיעוטים היו מחוררים אותו עם תת מקלע במקום או מביאים אותו לכיסא חשמלי בהקדם האפשרי.

אבל אצלנו זה לא ככה. אצלנו אסור לעשות משהו כזה. ולכן, אותו בנאדם שאתם מכנים "מחבל", המדינה מכנה "רוצח". והיא מכניסה אותו לכלא לתקופה ארוכה. וכמו כל אסיר במדינת ישראל, יש לו זכויות- יש לו חדר, יש לו אוכל, יש לו מיטה, יש לו טלוויזיה, הוא זכאי לביקורים, זכאי ללימודים אקדמאיים, זכאי למתנות. אתם יודעים, אסיר. 

וכמו כל אסיר, ברגע שהמדינה מחליטה לשחרר אותו- הוא משוחרר. 

אז אתם יכולים לקרוא לו "מחבל" עד מחר. אבל מבחינת המדינה הוא אסיר. אסיר שיושב על רצח. אז אם לרוצח אחר מותר לתת חנינה, למה לרוצח הזה אסור?

ו...רגע, מה זה בעצם "מסתנן"? 

יש פה בנאדם ששוהה בארץ ישראל, אז למה לעצור אותו? זה לא חוקי לעצור סתם כך בנאדם באמצע הרחוב! נכון שהוא הגיע אל הרחוב הזה אחרי שטיפס על הגדר במעבר הגבול במטרה לסדר לעצמו קצת את החיים. ונכון שאם זה היה סתם בנאדם שמטפס על הגדר הפרטית שלי ונכנס לגינה הפרטית שלי כדי לגנוב לי ארוחת ערב- אז הייתי רשאי להרוג אותו או לפחות לגרש אותו.

אבל לא גרשו אותו ולא ירו בו (למרות שזה מה שעושים בכל מקום בעולם, גם בארצות הברית)! אפילו נתנו לו עזרה ראשונה+ טרמפ לדרום תל אביב. אז למה לעצור אותו? זה לא חוקתי!

למדינת ישראל יש בעיה קשה של אובר-הומאניות. במצב כזה, כשבמערכת הצדק יושבים חבורה של אנשים שכל מה שמעניין אותם זה הגדרות, אין סיכוי לשים קווים אדומים. הדרך היחידה לשים קווים אדומים אידיאולוגיים היא באמצעות חקיקה:

אם בנאדם נמצא על ספינה שמטרת נסיעתה היא פריצת המצור של ישראל, ועל הסיפון שלה מתקיימים ניסיונות רצח של חיילי צה"ל תוך תמיכה שקטה או רועשת לכתחילה או בדיעבד- הבנאדם יחשב לבוגד במדינה ויכנס למאסר (בדיוק כמו ענת קם ומרדכי וענונו). אם לא- אל תתפלאו אם הבנאדם הזה בסוף יהפוך להיות חבר כנסת.

אם בנאדם צפצף על קווי הגבול בין מדינות ועבר אל שטח של מדינה שלא שייכת לו- הוא יגורש מיד! אם לא- אל תתפלאו אם הבנאדם הזה יהיה יחייה על חשבונכם בלי לתרום כלום למדינה ובלי אפשרות לעצור אותו.

ואם בנאדם החליט לנסות לרצוח על רקע לאומי בגלל דמו וגזעו- הוא יקבל עונש מוות! - אם לא- אל תתפלאו אם עשר שנים אחר כך יתנו לו חנינה והוא יחזור אל הטרור.

אז מי מתנדב להסביר לחברי הכנסת שלנו שאלו החוקים בכל המדינות המתוקנות בעולם ושהגיע הזמן לחוקק אותם גם אצלנו?