לאחרונה יצא לי לשוחח בצורה רצינית בכמה הזדמנויות שונות עם כמה בחורות שונות בנוגע לטבעונות. בימים כאלו, בהם הטבעונות מכה גלים בכל העולם, אוכל-בשר כמוני הפך להיות אפיקורוס במקרה הטוב ורוצח במקרה הפחות טוב. אם אני אוכל בשר, ביצים וחלב בכל יום, כנראה שמשהו דפוק אצלי, או שאני לא יודע מספיק איפה אני חי ואני חייב לשמוע את ההרצאה הכי טובה בעולם של מה-שמו ההוא או לראות סרטי התעללות בבעלי חיים כדי לתקן את נפשי החוטאת.

ובכן, אני חייב להיות כנה. 

למרות שהשכל הישר שלי אומר לי שאכילה מכל העשוי מן החי היא שותפות לפשע הנתעב של צער בעלי חיים שעושים היום בכל מקום וכל הזמן- עדיין הלב שלי לא רגיש מספיק לנושא הזה. יכול להיות שזו נכות רגשית. אתם יכולים להגיד עליי שאני אכזר או אגואיסט, אבל הרגישות שלי אל פרות שחיות בסבל ברפת בשביל שאחר כך ימיתו אותם ואוכל לאכול אותן היא בדיוק כמו הרגישות שלי אל סורים שנטבחים בסוריה ע"י אסד. ברור שזה לא בסדר, ברור שזה רע, ברור שצריך לעשות משהו כדי למגר את התופעה, אבל חוץ מזה שזה ברור לי בראש, אין שום דבר בלב שיגרום לי לעשות משהו.

זו שורשה של הבעיה שלי. ואני מודע לכך שזו ככל הנראה בעיה.

ובכל זאת, כאן זה לא נגמר. יש מעבר: גם אם הייתי רגיש לזה מאוד. אני, באופן ספציפי, לא מסוגל פיזית לעשות שינוי משמעותי בהרגלי התזונה שלי. כבחור בן 21 בגובה 1.75 שקלתי 46. שום רופא או תזונאי לא הצליח "לתקן" אותי. רק כשהתחלתי להקפיד על אימוני כושר ואכילת חלב, ביצים ובשר בכל יום ויום, הצלחתי לעלות למשקל 53. ברגע שירדתי מהתפריט המסודרת שלי- ירדתי תוך חודש שני קילו נוספים. כשחזרתי אל אותה תפריט- עליתי אותם שוב.

אני מכיר את כל הטענות של הטבעוניים. הם יגידו לי שבשר זה לא בריא, שבביצים יש הרבה כולסטרול, שמערכת העיכול שלנו לא רגילה לאכול חלב. שבאגוזים ובאבוקדו יש הרבה יותר פחמימות ושומנים מאשר בזבל שאני אוכל.

מצטער, חברים. מעבר לשורש הבעיה שכבר הזכרתי בהתחלה, יש לי גם את הניסיון האישי שלי על הגוף הפרטי שלי. אני לא רוצה לפגוע בעצמי או לעשות ניסויים על עצמי או אפילו, אומר זאת בצורה הגלויה והנהנתנית ביותר- להוריד מהכיף והטעם של האוכל שלי, בשביל הנושא הזה. אני דואג לעצמי לפני שאני דואג לתרנגולות. 

אז אחרי שסיכמנו שאני לא רגיש מספיק לתופעה ושאני דואג לעצמי לפני שאני דואג לבעלי החיים (או בשפה של טבעוניים מסוימים: אז אחרי שסיכמנו שאני אכזר, אגואיסט, מניאק וחלאת המין האנושי), בואו נשים את עצמי רגע בצד ונסתכל רגע על הטבעונות כדרך חיים:

-בפרשת השבוע קראנו על בריאת העולם, ועל כך שכל הבריאות נועדו כדי שהאדם "ירדה בהם" וישתמש בהם כרצונו.

אני יודע אני יודע (מכיר את כל הטענות של הטבעוניים)- לאדם הראשון היה מותר לאכול בשר של חיות רק אם הן מתו מוות טבעי. אבל להזכירכם, האדם הראשון היה גר בגן עדן. מאז דורו של נח, כשעשו "ריסטארט" לעולם, הותר לנו לאכול בעלי חיים ואף צווינו לאכול אותם בזמנים מסוימים. מי שמביא כטענה את העניין ש"האדם מיסודו לא נברא בשביל לאכול בעלי חיים, אלא כך התגלגל העולם מתוך כך שאנחנו לא מוסריים מספיק, ולעתיד לבוא השאיפה היא שכל בני האדם יהיו צמחוניים", לא יכול לשים בצד את את העובדה שבספר הספרים יש היתרים וציוויים לאכילת בשר, ואפילו יש פרשה שלמה עם רשימות מסודרות של בעלי חיים שמותר ואסור לאכול, סימניהם ודרך הכשרתם ושחיטתם.

-מעבר לכך שקיבלנו היתר לאכול בשר, כמו שכבר ציינתי קודם, חלק גדול מעבודת ה' כולל הריגת בעלי חיים:

בית המקדש, שבכל יום אני מתפלל שיבנה, הוא בית חרושת לקורבנות. ועד היום אנחנו אוכלים בשר כשתחליף לקורבנות בחגים ובמועדים.

בנוסף, כל מגילה וספר תורה שנמצאים בבתי כנסת, כל תפילין שנמצאים אצלי מיליוני יהודים בעולם וכל מזוזה שנמצאת כמעט בכל בית בישראל- עשויים מקלף מעור של בהמה. אמנם יש מקומות בהם משתמשים בעור של בהמה שכבר היתה מתה, אבל במקומות רבים אחרים משתמשים בעובר של בהמה שגודלה והוחזקה בתנאים שמוחזקות פרות לצרכים אחרים (את זה גיליתי רק השבוע משיחה עם טבעונית דתייה).

כך שבשורה התחתונה, יש קונפליקטים גדולים בין התנהלות טבעונית ובין אמונתי ודרך עולמי הדתית.

-אני יודע אני יודע! יש את חזון הצמחונות ויש בעיות הלכתיות גם בצער בעלי חיים, והרבה רבנים מסכימים שצורת הגידול של בעלי החיים כיום היא נוראית ולכן יש הרבה בעיות עם שותפות לפשע והתעללות בבעלי החיים.

שאלתי את אותה טבעונית דתייה שהזכרתי מקודם מתי לדעתה יהיה מקום להפסיק להילחם בתעשיית הבשר. הרי אם הבעיות העיקריות הן בהתעללות ובדרך הגידול של החיות, ומה שאנחנו צריכים לעשות זה להפסיק להיות שותפים לפשע ולהפסיק לקנות בשר, ביצים וחלב עד שבעלי המשקים יבינו שצריך לעשות שינוי דרסטי בצורת הגידול- אז מתי מבחינתה היא תכריז שהמלחמה הסתיימה? אם אכן יהיה שינוי גדול וההתעללות תפסיק וישאר רק רצח בלי התעללות- האם זה יהיה בסדר?

כמו שחשבתי, התשובה היתה שאין לזה סוף ושהיא לעולם לא תאכל יותר מאכלים מן החי (אני מקווה שהבנתי אותה נכון ושאני לא משנה פה את דבריה).

ובכן, האם יש טעם להיכנס למלחמה שאין לה באמת סוף?

-החיים האוטופיים של חזון הצמחונות הם בדיוק כמו החיים האוטופיים של האדם בגן עדן, ובדיוק כמו החזון האוטופי של ביאת המשיח ותחיית המתים.

הרי בכל יום אני מתפלל שתגיע הגאולה ושנוכל כולנו ביחד, רק נשמות ללא גוף וללא צרכים וללא יצרים לשבת וללמוד תורה בעולם הבא.

ובכן, פיזית, אני יכול לקרב את וכל היום לשבת, ללמוד תורה, לקיים מצוות ולא לדבר לשון הרע. טכנית, זה אפשרי, ויש כמה אנשים שאפילו מצליחים לעשות את זה.

האם כל אחד בנוי לזה? לא. האם אני אישית בנוי לזה? גם לא.

-ובכלל, האם אנחנו נמצאים ברמה שבה אנחנו יכולים לשנות חוקי טבע?

הרי בטבע החזק שורד. בעל חיים שנמצא בטבע מבין זאת היטב. אני יודע שהחיים ברפת הם לא פיקניק, אבל גם בטבע הם לא מי יודע מה ג'ונגה-ג'ונגה. ואני יודע שהאדם הוא יצור חזק ואסור שיתעלל בחלשים ממנו. זה ברור כשמש. אבל האם בעל חיים, שהטבע שלו הוא "החזק שורד" (משמע- אכזר) ראוי לרחמים שלי? הרי מי שמרחם על אכזריים סופו שיתאכזר לרחמנים. אני לא רוצה להכליל, אבל רוב הטבעוניים שאני מכיר מרחמים על בעלי החיים הרבה יותר ממה שהם מרחמים על בני אדם.

רבים מהטבעוניים שאינם דתיים מקיימים יחסי מין מחוץ לנישואים ולא צרכיה פרייה וברבייה, או במילים אחרות: מוציאים זרע לשווא. האם הזרע שהם מוציאים לשווא שונה מה"ביצה לשווא" שאני אוכל? למה בזבוז חיי אדם זה לגיטימי ובזבוז חיי אפרוח זו אכזריות?

-סתם לידע כללי: בתעשיית הפירות והירקות יש הרבה יותר רציחות מאשר בתעשיית הבשר, לפחות מבחינה כמותית.

פרה אחת שאני הורג- יכולה להאכיל משפחה שלמה במשך כמה ימים. דג אחד שאני הורג (אפילו בלי צער בעלי חיים)- יספק ארוחה דשנה. אבל מלפפון אחד גורם להרג של אלפי חרקים.

אני יודע, אין פה ממש עניין של צער בעלי חיים (באותה רמה שאין בדגים) וחרקים הם לא חמודים כמו פרות, והם אפילו די מעצבנים. וכן, בכל זאת, חייבים לאכול משהו כדי לחיות. אבל מה אני אגיד לכם, אני אישית מעדיף הרג של פרה אחת שמאכילה משפחה שלמה במשך כמה ימים מאשר הרג של אלף חרקים בשביל להאכיל טבעוני אחד שלא כ"כ יהנה וגם לא ממש ישבע מזה.

לסיכום:

בעיניי, שימוש בבעלי חיים לרווחת בני האדם הוא לגיטימי ביותר, אבל יש למגר כל תופעה של צער בעלי חיים. אני מעריך כל אחד שנלחם בתופעה באמצעות שינוי תזונה או הפצת מודעות. אני, באופן אישי, לא נמצא במקום הזה, גם בגלל עניין מצפוני וגם בגלל הקושיות והקונפליקטים שהצגתי כאן. אני חושב שטבעוני "בנשמה" צריך לשים לב טוב טוב שלא יגלוש לרמות של ערכים מתנגשים שעלולים להוביל אותו לרחם על אכזריים.

ואני אשמח אם מישהו יענה לי על אחת מהשאלות שהצגתי כאן או יתן לי דרכי התמודדות עם התופעה. בכל זאת, שכנה לי נתנה לי חבילה של גרגרי סויה מוזרים כאלה ואני מתלבט אם להכין מזה מחר קציצות.

שבוע טוב!