אני ירדן, ומה שביני.

היי, זה סיפור חדש .. מקווה שתאהבו (:

שונאת את היום האחרון של החופש. שונאת.

רציתי לנצל את הפעם האחרונה שאזכה להתעורר מאוחר- קמתי ב14:15,

הצעקות הבלתי- פוסקות מצד ניר שאני יבוא כבר לארוחת צהריים העירו אותי

מההרהורים על מה יהיה מחר – היום הראשון בכיתה י'.

הזמן המושלם להציג את עצמי הייתי אומרת.

קוראים לי ירדן לוין, בת 16 וקצת. יש לי שיער חלק בצבע חום בהיר- על גבול השטני ועיניים ירוקות גדולות. בלי להישמע מתלהבת- מבנה הגוף שלי פשוט רזה .

לא משנה כמה אני יאכל- אני פשוט לא משמינה. מתה על זה :]

יש לי מספיק "ציצי-תחת" וכל השטויות, לא בהגזמה- אבל אין על מה להתלונן.

יש לי אח שגדול ממני בשנתיים, ניר, בכיתה י"ב בבית ספר שלי ואחות קטנה לין בכיתה ב'.

המשכתי להתכרבל עוד כמה דקות בפוך, בסופו של דבר בחוסר חשק מוחלט התקדמתי לעבר השירותים חצי ישנה-חצי ערה, ציחצחתי שיניים  וירדתי למטה.

לא אכלתי כלום, אתם יודעים, בכל זאת רק קמתי ..

סתם ישבתי עם כולם בשולחן וקשקשתי עם ניר על ה-מסיבה שהולכת להיות בשישי בנמל, בשבוע הראשון של הלימודים.

מסתבר שחבר שלו, שחר מייחצן והוא השיג לו חינם, אבל לי לא הצליח ! חצוף !

"ואהבנו, אהבנו כמו שלא נאהב עוד לעולם" הפלאפון שלי קטע אותי מרצף הקשקושים הבלתי פוסק עם ניר. זאת הייתה אביב, וואו כנראה שהיא חזרה מאיטליה.

"מכועררררררררררררת !!" צעקתי בזמן שקמתי מהכיסא והתקדמתי לעבר הנדנדה בחצר.

"מה נשמע ? אני חייבת להתעדכן על כל מה שהיה בארץ !!" ענתה לי.

"עזבי את זה עכשיו, מתי חזרת ? איך היה ?" שאלתי אותה.

"וואו היה בנזונה. שמעי אני יבוא אלייך מחר חצי שעה לפני הבית ספר, נשלים פערים"

"לאלא אין מצב אני מתעוררת מוקדם. בואי אליי בערב אם יש לך כוח"

"בכיף, ב7 וחצי אני אצלך" ענתה לי.

"ביי קוף" החזרתי לה.

" חח ביי" J

אביב היא החברה הכי טובה שלי .. מכירות מגיל 4 בערך ..

ב-8 נשמעה דפיקה על דלת חדרי.

אז ככה זה איתה, אני קובעת איתה ב7 וחצי זה אומר שהיא תהיה אצלי על גבול ה9.

הופתעתי שהיא איחרה רק בחצי שעה ..

ישבנו שעות, שעות וסיפרנו אחת לשנייה על כל מה שהיה.

מסתבר שהיא הכירה שם מישהו, התנשקו , אבל לא משהו רציני .. סתם קטע חד פעמי .. הוא גם בכלל לא יודע עברית , ככה שהוא לא מהארץ בוא נגיד.

סיפרתי לה שנפרדתי מרני, שהיה חבר שלי עד לפני שבועיים .. לא הפרידה הכי ידידותית בעולם הייתה לנו . נפרדתי ממנו אחרי שבוע וחצי .

כן כן, שבוע וחצי. לפני שנהיינו חברים היינו בקשר, ובאמת שהוא היה סבבה אבל איך שהתחלנו בקשר חבר-חברה באמת שהוא היה פשוט בלתי נסבל.

הוא לא הפסיק להתקשר, הוא פשוט חפר והציק . הוא מנשק זוועה, והוא התחיל לעשן באופן קבוע- לא יודעת מה איתכן אבל אותי אישית זה דוחה !

בקיצור , לא הסתדר.

סיפרתי לאביב הכל עד לפרטים הכי הכי קטנים, ובסביבות 12 נפרדנו לשלום.

כן, אני יודעת שאנחנו חולות אבל אף פעם במילא לא מצליחים להירדם ביום האחרון של החופש.

נכנסתי למקלחת קצרה, שרק עוד יותר ריעננה אותי והגעתי למצב שלישון לא היה אפשרות.

בסופו של דבר, הכרחתי את עצמי להיכנס למיטה ב1, ואני חושבת שאחרי חצי שעה נרדמתי. מקרה נדיר ליום האחרון של החופש הייתי אומרת.

כל מה שאני זוכרת , זה שקמתי בסיטואציה הכי מעצבנת בעולם.

מתחילים ללמוד ב8:00, ועכשיו 7:40, אין מילים לתאר את הלחץ. אין מילים.

רצתי למקלחת, צחצחתי שיניים במהירות הבזק והגעתי לחדר.

פתחתי את הארון .. אחרי כמה החלפות בלתי- פוסקות , לבשתי חולצת בצפר לבנה, אוברול ג'ינס קצר בהיר משופשף שצמוד בצורה מטורפת, אבל מה לא עושים בשביל להיות יפה  ? שמתי שרשרת פנינים ירוקה, כפכפים לבנים , תיק צד אפור שדחפתי אליו במהירות כמה מחברות ריקות ועטים, הזלפתי בושם, פיזרתי את השיער, הורדתי את הפוני בובה שכבר נשכח בקיץ מטעם הלחות הנוראה, שמתי קצת מסקרה וגלוס, לקחתי פלאפון וניר לקח אותי לבית ספר. באוטו החדש שלו. משהו חלומי :]

פגשתי בכניסה את יובל, הידיד הכי הכי הכי הכי טוב בעולם . הכל אני מספרת לו. הכל. הוא פשוט מקסים, מתה עליו !!

נכנסתי איתו לכיתה וראיתי שם את אביב, ולירון- חברה טובה, לא כמו אביב , אבל גם חברה טובה. החלטנו ללכת לסיבוב בשכבת י"א .

קלטתי מישהו חתיך בעיינים.

שיער שחור, עיניים חום דבש בהיר, חולצת בית ספר שחורה, ג'ינס כהה ונעליים לבנות.

באמת שהוא היה מהמם ..

"ירדן !!" אביב פסקה אותי מהזלת הריר .

"אקס בשעה 3 .. "

הפנתי את ראשי.

כאילו לבן אדם אין אלוהים.

הוא אשכרה עמד ליד הלוקרים, כשכל אבל כל העולם יכול לראות אותו, מתנשק עם סיון .

כ"כ שנאתי אותו על זה, נפרדנו בקושי לפני שבועיים וכבר הוא מתחרמן לו עם הזונה הזאת מ-ט' ?

איכס, גם היא, לא פחות ממנו.

אבל לא היה אכפת לי יותר, זה לא שהרגשתי מושפלת.

רני קלט שאני מסתכלת, והפסיק את הנשיקה הסוערת עם סיון ..

הוא הסתכל עליי במבט מתגאה וחייך, אשכרה חשב שאני מקנאה :]

טחחחחחחחחחחחחחחחחחחח היה מת.

הסתובבתי חזרה וראיתי שהילד החתיך בוחן אותי. נקווה בשבילי שהכל ישב במקום ..

בקיצור, מה-שמו חייך אליי, והתקרב לעברי. ככה חשבתי.

ראיתי שהוא התקדם ללירון, כנראה מצאה חן בעיניו.

הסתכלתי עליה, ראיתי שהיא באמת יפתה בזמן האחרון ..

יש לה שיער חום כהה ועיניים אפורות, והיא רזתה. 4 קילו. שאפו :)

בקיצור, לא יכולה להגיד שלא קינאתי אבל לא נורא , נפרגן לה.

אני ואביב השארנו אותם לבד, מדברים ומחוייכים.

אוף, שאני יכיר כבר מישהו .. חסר לי אהבה בחיים ..

אני רוצה לחוות רגש אמיתי, תשוקה, אני לא חושבת שאי פעם באמת חוויתי מהי אהבה ..

יצא די קצר, אבל ההמשך יהיה ארוך יותר ומעניין יותר.

בבקשה תגיבו .. הערות טובות או פחות, הכל .

תודה J