לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני ירדן, ומה שביני.


סיפור חדש, נראה לאן יתפתח ..

Avatarכינוי:  I`m me.

בת: 31

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2009

פרק שני.


פרק שני.

 

רני קלט שאני מסתכלת, והפסיק את הנשיקה הסוערת עם סיון ..

הוא הסתכל עליי במבט מתגאה וחייך, אשכרה חשב שאני מקנאה :]

טחחחחחחחחחחחחחחחחחחח היה מת.

הסתובבתי חזרה וראיתי שהילד החתיך בוחן אותי. נקווה בשבילי שהכל ישב במקום ..

בקיצור, מה-שמו חייך אליי, והתקרב לעברי. ככה חשבתי.

ראיתי שהוא התקדם ללירון, כנראה מצאה חן בעיניו.

הסתכלתי עליה, ראיתי שהיא באמת יפתה בזמן האחרון ..

יש לה שיער חום כהה ועיניים אפורות, והיא רזתה. 4 קילו. שאפו :)

בקיצור, לא יכולה להגיד שלא קינאתי אבל לא נורא , נפרגן לה.

אני ואביב השארנו אותם לבד, מדברים ומחוייכים.

אוף, שאני יכיר כבר מישהו .. חסר לי אהבה בחיים ..

אני רוצה לחוות רגש אמיתי, תשוקה, אני לא חושבת שאי פעם באמת חוויתי מהי אהבה ..

 

השבוע עבר די מהר.

לא היה משהו מיוחד, אבל סוף סוף שישי הגיע.

שישי של ה-מסיבה.

ה-מסיבה שכולם מדברים עליה.

מסתבר שלירון ומה-שמו, שהתברר לי ששמו רון, נהיו זוג.

"מזה ב12-ב' ? " מור לחשה לי, בודקת עם עיניה שציון, המורה לא מבחין בנו.

"טיפשה, תתחילי להתכונן למבחנים ! " התחמקתי. יאללה, נמאס לי לעשות לה

כל מבחן. שתתחיל להתכונן.

"נו ..  " מור הגבירה מעט את קולה.

"יאו קרציה, זה 4" עניתי בלית ברירה. אוף, מציקה.

המבחן הלך להפתעתי די טוב, למרות שמדעים לא הצד החזק שלי.

מזל שהשיעור הבא שלי מוזיקה, סוף סוף להשתחרר קצת.

אה כן, אני שרה.

אני מאוד אוהבת לשיר, אני במגמת מוזיקה.

 

בקיצור, היום עבר ..

עכשיו 10, כשצריך לצאת למסיבה ב11 וחצי .

קבעתי עם אביב שתבוא אלייב ברבע ל11, היא צריכה לקחת את

החצאית שאני מלווה לה.

התקלחתי. שמתי קרם גוף, ופתחתי את הארון כשכל לבושי היה מגבת.

אחרי התלבטות קצרה, שמתי שמלה לבנה עם פסים עדינים דקים דקים

בכחול עמוק כזה. היא סטרפלז, ויש לה כאילו ריפוד, אז אין צורך בחזיה.

הסתכלתי במראה, באמת שהשמלה נוחלת הצלחה. החזה נראה מושלם,

עם מחשוף קטן וחצוף אך לא מוגזם, והיא הייתה מיני, לא יותר מדי אבל מספיק.

שמתי נעלי עקב לבנות, עם צורה עגולה כאלו, עטופות בבד לק מבריק.

העקב שלהן בינוני באורך, והוא לא דק ולא עבה.

עדין כזה, בדיוק כמו שאני אוהבת.

שמתי שרשרת עדינה בכסף שהוסיפה המון, קצת מסקרה, פס של עיפרון טורקיז שמחמיא בטירוף לעיניים הירוקות שלי, וגלוס.

הסתכלתי במראה, בוחנת את עצמי. אהבתי איך שנראתי J

אביב באה. באיחור של חצי שעה, כך שהייתה ברשותנו רבע שעה בלבד.

היא שמה חצאית מיני שלי, בבד ג'ינס משופשף עם קרעים, מגניבה כזאת, מיוחדת. היא שמה סטרפלז אדום ונעלי פלטפורמה שחורות.

הבטתי בה, היא הייתה כוסית. היא עשתה קוקו גבוה מתוח , שממנו התפרץ

השיער הבלונדיני הגלי השופע שלה.

העיניים השחורות הגדולות שלה הסתכלו עליי במבט שואל.

"הייתי עושה אותך" חייכתי אליה, מוציאה ממנה גיחוך קטן.

ניר לקח אותי ואת אביב לנמל, וירדנו.

בואנה, אח חתיך גדל להיות לי, רק בשנה האחרונה שמתי לב, שהגוף שלו ממש ממש ממש התפתח, נהיו לו שרירים – אבל לא מוגזמים, הוא התחיל להיות עם גלח אבל עדיין ראו את השיער השטני מבצבץ לו, והעיניים הירוקות שלו וזה .. טוב, נחזור למסיבה :]

בקיצור ירדנו, והיה מטורף ! מלא אנשים !

אני ואביב ישר לא ראינו בעיניים ורצנו לרחבת ריקודים .

השתגענו, שתינו כל רגע ידיים נשלחו למותנינו.

אבל אנחנו, קשות להשגה , את כולם העפנו !

עד שהרגשתי ידיים חמות כאלה, עוטפות אותי ברכות, שפשוט לא יכולתי להעיף אותם מבלי להעיף מבט על השולח.

הסתובבתי. וואו. הבן אדם הכי יפה עלי אדמות נגלה אליי.

השיער שלו היה חום בהיר, עיניים כחולות עמוקות, הוא היה עם סריג פסים כחול-לבן , כאילו התאים את עצמו לבגדים שלי, ג'ינס בהיר ונעליים לבנות.

וואו. כשהוא ראה שהסתובבתי, הוא חייך אליי חיוך מושלם, מראה לעולם את הגומה החצופה בלחיו השמאלי.

חייכתי אליו חיוך שובב, מתגאה בשתי הגומות שלי, והתחלנו לרקוד.

באמת שהיה כיף, הוא רוקד סבבה ושתינו הרבה.

עד עכשיו הכל היה בלי מילים. רק מבטים של העיניים, ריקודים, פלירטוטים וצחקוקים.

 

לבסוף אמר לי "רוצה לצאת קצת החוצה, לדבר ?"

במקום לענות לו, משכתי את ידו והלכנו לכיוון דלת הכניסה.

יצאנו וישבנו באיזה ספסל מול הים [ היתרון במסיבות בנמל J ]

"אני אזכה היום לשמוע את הקול שלך ?"

צחקתי.

"יש לך צחוק יפה" די, אני נמסה .. פשוט הוקסמתי מכמה שהוא יפה :]

"תודה" חייכתי בביישנות. חשד להסמקה [!!!].

"איך קוראים לך ?" שאלתי.

"דניאל" חייך את החיוך הכי יפה עלי אדמות.

"נעים מאוד, ירדן" חייכתי בשובבות.

"בת כמה את ?"

"16, אתה  ?"

"17, אני בי"א"

"איפה אתה לומד ?" שאלתי.

"אני חדש, אני וחבר שלי, רון, עברנו לפה מרמת גן, אני לומד באביבים "

השתתקתי. אני לא מאמינה שהדבר המושלם הזה לומד בבית ספר שלי.

"אז ..... איפה את ? "

"גם" חייכתי . כ"כ שמחתי. גם שמחתי על העובדה שהוא רצה באמת להכיר אותי.

"וואי, באמת ? איך זה שלא נתקלתי בך ? "

"לא יודעת " מלמלתי, תוהה גם לעצמי.

"אני יכול לעשות משהו שרציתי לעשות כל הלילה ?" שאל אותי, מצפה שזה מה שאני חושבת.

חייכתי  לאות הסכמה.

הוא לא לאט התקרב .. טוב, עם עד עכשיו חשבתי שהוא מושלם, זה כלום לעומת הזום שקיבלתי J

זה קרה. הוא נישק אותי. כמו שאף אחד אחר לא נישק.

הוא צירף לשון בזהירות, אני מצטערת, פשוט אין מילים שיתארו את מה שהרגשתי באותו רגע.

כאילו חלק אחר בגוף שלי התעורר, חלק של תשוקה, הוא מנשק כ"כ מדהים, יודע כ"כ טוב מה הוא עושה ..

הוא סיים את הנשיקה ארוכת-הדקות הזאת בנשיקה על השפתיים, מתרחק, מחייך חיוך מבויש.

הרגשתי כאילו אני מכירה אותו שנים, תמיד שאמרו את זה לא הבנתי את הכוונה בדיוק.

אבל עכשיו הבנתי טוב, כ"כ טוב.

התסכלתי בשעון, 6:00 בבוקר, וואו הזמן מהר. קבעתי עם אביב  שנלך ב5:00 ..

שיט, בטח היא הלכה. הסתכלתי, אף מכר לא היה באופק .

איך אני אמורה לחזור עכשיו הביתה ????

הוא ראה שאני מוטרדת, קורא אותי כאילו הייתי ספר פתוח.

"מה קרה ?"

"סתם, אין לי איך לחזור, אבל לא חשוב אני יסתדר .."

"בואי, אני אלווה אותך"

"בטוח שאתה רוצה ?"

"יותר מרוצה, בואי .. " חייך אליי , בעודי מתאהבת בחיוך הזה כל פעם מחדש.

קמנו, והתחלנו ללכת, הליכה של חצי שעה ..

דיברנו על מלא דברים, לא היו שום שתיקות מביכות. מתברר שאנחנו אוהבים בדיוק אותם סדרות, והוא בנאדם מצחיק, כ"כ מצחיק.

פשוט גיליתי בפחות מחצי שעה אופי של בן אדם. [כמובן שיש לו עוד צדדים שאני לא מכירה, אבל כמה שאפשר להכיר בן אדם בגבול החצי שעה- הכרתי ]

אנחנו ממש דומים, והוא פשוט מושלם.

מבחינת יופי, מבחינת אופי.

איך הוא פנוי לעזאזל מישהו יכול להסביר לי ?!?!?!?!??!

"טוב, הבית שלי פה" חייכתי.

הוא ליווה אותי לפתח הבית, ובלי שום התרעה מוקדמת, הדביק לי נשיקה. לא רגועה, מטורפת.

התנשקנו כאילו אנחנו זוג, וזה הרגיש כ"כ טוב, כ"כ נכון.

"מה אנחנו ?" מלמל בסוף הנשיקה המדהימה הזאת.

"אנשים ?" גיחכתי.

הוא צחק J יאו כזה מתוק !

"נדבר על זה בראשון בבית ספר ?" שאלתי.

"ברור, בכיף" חייך חיוך כובש.

החלפנו פלאפונים ונפרדנו לשלום.

נכנסתי הביתה, ראיתי את המכונית של ניר, סימן שהוא חזר..

אני חושבת שהוא די חוגג בשעות אלו, כי ראיתי בכניסה נעליים של בחורה- והם בהחלט לא שלי, ואני חושבת ששמעתי קולות אנחה קטנטנים מחדרו.

אוקיי, בוחרת להתעלם ולהמשיך.

פינקתי את עצמי באמבטיית קצף, צחצחתי שיניים, שמתי תחתונים וחולצה ענקית של ניר, והלכתי לישון. הילדה הכי שמחה עלי אדמות J

נכתב על ידי I`m me. , 10/5/2009 20:00  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לI`m me. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על I`m me. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)