וואו, הרבה זמן לא הייתי פה
ממש עידנים במונכים של מה שקורה בחיים שלי
כ"כ הרבה השתנה
התבגרתי
התחלתי לקלף את השכבות למטרה להגיע לגרעין שלי ומשם להתחיל מחדש .
למדתי איך לתת לעצמי את המקום המגיע לי בחיי שלי
למדתי לקבל ולאהוב את הסובבים אותי
למדתי לדעת להרפות שצריך
ומתי למשך חזק, חזק
אני קוראת בבלוג הזה על תקופות אחרות בחיים
ואני דיי נדהמת אפשר להגיד מגודל השינוי שחל בי
אפשר לומר שאני אפילו גאה בעצמי ...
ובקשר לבלוג הזה...
אני מתארת לעצמי ושאני אחזור אחת לתקופה לכתוב בו
אני נכנסת לפה גם מידיי פעם ככה שאני לא באמת נעלמת
אז אני מאחלת כלוכם
שתמצאות את ה"אני" שלכם
ותקשיבו לו ותלכו בדרכו
כי זאת הדרך הנכונה
לסיום אני רוצה לשים פה שיר
שאני אוהבת במיוד בתקופה האחרונה
בורח
נמרוד והבודדים
מילים ולחן: נמרוד שיקלר
לפעמים אני נראה עייף
וזה לא בגללך
ולפעמים מהחיים פוחד
ונרגע בגללך
אך לפעמים הלב שלי נשבר
ולכן מתחיל לרעוד
ולפעמים יש לי צורך מוזר
לצאת ולנדוד
צורח בורח
למקום שלא יציקו לי
צורח קורא לך
שתבואי לחמם אותי
כשקר לי
אז אל תבכי הלילה כשאלך
כי זה לא בגללך
אחרי הכל בסוף תמיד חוזר
להיות קרוב אל לבך
לפעמים הלב שלי נשבר
ולכן מתחיל לרעוד
ולפעמים יש לי צורך מוזר
לצאת ולנדוד
אז אני צורח בורח
למקום שלא יציקו לי
צורח קורא לך
שתבואי לחמם אותי
כשקר לי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
