עד התהום, עד הקצה , עד שניפול ונתרצה

הבת של השכנים הבאה לישמור על הילדה

שהוריה יצאו לבלות

אימה של הילדה ניפרדת מימה וממצילה לה

ליצפות בטלוויזה כי "זה הולך היות משהו היסטורי"

והילדה רק בת 3 שלא ממש מבינה מה קורה סיביבה

 והעיברית שלה גם ככה לא כ"כ טובה -כי רק לו מיזמן עלתה ארצה

יושבת וצופה

בחדר של הוריה

וצופה וצופה ...

ולפתע מודיעים "בצער רב וביגון עמוק"

שהוא מת

והיא ילדה קטנה בת 3 שלא באמת מבינה

קופצת על מיטת הוריה

קמוצת אגרופים

והיא כועסת

כערס של ילדים שלא באמת מבינים

אך היא מבינה שמשהו רע קרה

היא רק לא מבינה עד כמה

הילדה ההיא, היא אני ביום הרצח

זה הזכרון שלי מאותו היום .

כואב ,

כ"כ כואב ,

אך האם משהו באמת השתנה מאז?

אם אנו כחברה ישראלית מוכנים לעשות שינוי ולהמשיך את דרכו ?

לי אישית אין ממש תשובות

הלוואי והיו לי...

 12 שנה ערבו מאז

ומה נישתנה ?