עד התהום, עד הקצה , עד שניפול ונתרצה

תנו לי בבקשה מוסיקה של חושך...
לאור הירח ולאור הכוכבים
כשהשקט מדבר בשביל עצמו באין עונים
והלילה כבר ירד על היקום ועל בת-ים
והרוח מנשבת ונשמע קולו של תן.

בתוך בית השכן עמוק ביער לא מוכר
ישנה בדד גברת בחדרה המסוגר
ופתאום בלטה זזה ועולות מן הרצפה
שתי דמויות מעורפלות שנראות ממש זוועה.

האישה עודה חולמת ואיננה מרגישה
שהצמד המוזר הזה קרב אל המיטה
האחד, באופן די מחריד, סופר בלחישה
השני מרים ידיו והוא מוכן לפעולה...ו...

איך שהם רוקדים זה משגע
סטפס כאלה לא שמעת לא ראית, בחיי
יודעים כל-כך יפה להתנועע
ולראות אותם רוקדים זה משגע.

מתחת לרצפה גרים הצמד המוזר
עובדים על צעדים ומשפרים ת'הופעה
בשתים-עשרה וחצי לעיני הכוכבים
עולים הם מלמטה ונותנים כמה קטעים.

עבדו כפועלי בניין לפני עשרים שנה
ובטעות הם נרדמו כששמו ת'רצפה
כשפקחו עיניים וראו שהם חיים
פתחו במחולות ועד היום הם לא סוגרים.

ואיך שהם רוקדים...

תנו לי בבקשה מוסיקה של בוקר...

על הבוקר צ'יק צ'ק היא קמה
מחליפה סדין ופיג'מה
לא שואלת איפה ולמה
בטח זה רק חלום

הרצפה מאוד מלוכלכת
בלי ערעור אותה היא שוטפת
בפינה יושבת סורגת
ככה עובר היום

בינתיים ממש מתחתיה, חברינו
ארי ודרצ'י מעסיקים את עצמם
בתמרוני רגליים מהפכניים שיכולים
להוציא מטבח מכליו הם לא מפסיקים
לרגע ומיותר להוסיף ש...

איך שהם רוקדים...

זה אחד הדברים שהכי מזכירים לי אותך

ואני אוהבת את זה

^^"

אוהבת

-אופיר 3>